חיסון חדש נגד מלריה - ביישום המוני בשלוש מדינות במרכז אפריקה

מחלת המלריה, המוכרת בהיסטוריה של מדינת ישראל כקדחת הביצות, נגרמת על-ידי חמישה מינים שונים של פרוטיסטים חד תאיים מהסוג Plasmodium. אלה מועברים מחולים לבריאים באמצעות עקיצות של הנקבות מוצצות הדם של יתושי ה-Anopheles. ייבוש הביצות והורדה משמעותית של כמויות יתושי האנופלס בארץ גרמו ב-1962 להעלמותה והיא מוכרת כיום לממסד הרפואי בארץ רק כמחלה של ישראלים שתיירו באזורים נגועים במחלה (שרובם לא לקחו את התרופות שיכולות למנוע את המחלה).

מחזור החיים של טפיל המלריה - NIAID

מלריה קיימת היום בעיקר במדינות העולם השלישי. בשנת 2017 הוערך מספר החולים במחלה בכ-219 מיליון הפזורים ב-87 מדינות. באותה שנה 435,000 חולים מתו ממנה, כמעט כולם ילדים עד גיל 5. באפריקה מתו כרבע מיליון מהם ובאסיה ומרכז/דרום אמריקה מתו כ-185,000 האחרים.

סימני ותסמיני המחלה המופיעים לאחר 15-10 ימים לאחר עקיצת היתושה הם עליית טמפרטורת הגוף, כאבי ראש, כאבי בטן, שלשולים, הקאות (לעתים דמיות) וצמרמורות - שיכולים לאפיין גם מחלות אחרות. תופעות אלה מופיעות במחזוריות של 4-2 ימים. אם אין זיהוי מיידי שמדובר במלריה ולא ניתן טיפול מתאים, המחלה מחמירה מאד (אנמיה חמורה, קשיי נשימה, חמצת מטבולית) ועלולה לגרום לתרדמת ולמוות.

מבין חמשת מיני ה-Plasmodium הגורמים למחלה מתבלטים במיוחד שניים: P. falciparum הוא הגורם הכמעט בלעדי למחלה באפריקה (99.7 אחוזים), וגורם עיקרי בדרום מזרח אסיה (62.8 אחוזים), במזרח הים התיכון (62.8 אחוזים) ובמערב האוקיינוס השקט (71.9 אחוזים). השני הוא P. vivax, שהוא המין העיקרי (74.1 אחוזים) הגורם למחלה במרכז ודרום אמריקה.

הטפילים נמצאים בבלוטות הרוק של היתושה במצב המכונה "ספורוזואיטים" (sporozoites). לאחר הזרקתם לדם, הם מגיעים לכבד ומתרבים בו ויוצאים כ-"מרוזואיטים" (merozoites), החודרים לתאי הדם האדומים, מתרבים בהם והורסים אותם, מדביקים תאים אחרים והורסים גם אותם. ההופעה המחזורית של התסמינים "מתואמת" עם התפרצות המרוזואיטים מהתאים לדם. מרוזואיטים נאספים כשיתושה אחרת עוקצת את האדם החולה ובדרכי העיכול שלה הם מתרבים והופכים לספורוזואיטים וככאלה הם מגיעים לבלוטות הרוק שלה.

מערכת החיסון מנסה לייצר נוגדנים נגד טפילי המלריה, אך המרוזואיטים "מחזיקים" מאגר של חלבוני מעטפת אלטרנטיביים, אותם הם משנים מדי כמה מחזורים, כך שהנוגדנים שנוצרים אינם יעילים. זו גם הסיבה שהכשילה את הנסיונות לפתח בעבר תרכיבי חיסון.

קיימות תרופות המסוגלות למנוע (ביעילות של מעל 90%) את התרבות הטפילים בדם של המודבקים, אך יש צורך לקחת אותן על בסיס קבוע. לאלו שגרים באזורים נגועים זו הוצאה כלכלית לא קטנה, וגם אם היו מתגברים על הבעיה הכלכלית, היו מתפתחים זנים של הטפילים העמידים לתרופות. לכן התרופות שימושיות ויעילות אך ורק לתיירים שמזדמנים לאזור לתקופות קצרות יחסית.

לאחר כשלושה עשורים של מחקר הצליחו לפתח חיסון למלריה, חיסון המכונה RTS,S. התרכיב הזה הוא גם תרכיב ראשון כנגד יצור שאינו חיידק או נגיף - אלא כנגד פרוטיסט. החיסון הוא ספורוזואיט של P. falciparum, שפגוע ביכולת ההתחלקות שלו. הספורוזואיט, בניגוד למרוזואיט, יציב מבחינה אנטיגנית. אך התקופה שבה הוא שוהה בדם היא קצרה יחסית. וזה כנראה מסביר את היעילות הנמוכה יחסית (כ-40% בלבד) של החיסון.

ב-2014-2009 בוצע הניסוי הקליני (Phase 3) שהוכיח את יעילותו של החיסון. בקבוצת המחוסנים (בהשוואה לקבוצת הביקורת - ילדים לא מחוסנים) נמנעו 4 מתוך 10 מקרים של מלריה, 3 מקרים מתוך 10 של מלריה חמורה, ו-6 מקרים של אנמיה חמורה כתוצאה מהמלריה (הסיבוך הקטלני של המלריה). גם כמות האשפוזים של הילדים המחוסנים ירדה בצורה משמעותית ובהתאם גם כמויות עירויי הדם הנדרשים.

החיסון פותח ומיוצר בחברת GSK, התורמת ליישום ראשוני זה 10 מיליון מנות חיסון. באפריל 2019 החל לראשונה ארגון הבריאות העולמי במרכז אפריקה במבצע לחיסון ילדים (עד גיל שנתיים) נגד מחלת המלריה. שלושת המדינות האפריקניות שנבחרו ליישום הקליני הראשון מסוגו הן מלאוי, קניה וגאנה. בשלב זה מתכננים לחסן כל שנה כ-360,000 ילדים, עד גיל שנתיים.

החיסון כנגד מחלת המלריה יכלול 4 מנות - 3 מנות שינתנו בהפרש של כחודש החל מגיל 5 חודשים עד גיל 9 חודשים, ומנה רביעית שתינתן בגיל שנתיים. על סמך הניסויים קודמים שכבר נעשו בו, יעילות החיסון היא רק כ-40 אחוזים אך זה כמובן עדיף משמעותית מאי התחסנות. בכל מקרה, המבצע משלב גם אמצעים חדישים וישנים למלחמה ביתושים המעבירים את גורמי המחלה.

חיסון זה הוא פריצת דרך חשובה במאמצים למיגור המלריה. וגם אם הוא יצליח רק להפחית את התחלואה והתמותה במלריה ב-40 אחוזים, זה יהיה השג משמעותי שיציל חיי אדם רבים ובעיקר חיי ילדים. מקווים שנוכל לדווח בהמשך על פיתוח תרכיבים יעילים יותר

הילד הראשון מקבל את החיסון החדש בבית חולים בלילונגווה, בירת מלווי

מקורות וקריאה נוספת

הכרזת ארגון הבריאות העולמי - 23 באפריל 2019

על המלריה - באתר ארגון הבריאות העולמי

המאמר על פיתוח החיסון - מ-2013

מאמר על בטיחות החיסון 

מאמר על הניסוי הקליני בחיסון

פורסם במקביל באתר הפייסבוק של המחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה