חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

9.12.19

נגיף הכלבת מנטרל חלבון מרכזי של מערכת החיסון התוך-תאית


הכרת אתרי התגובה בין שני החלבונים תאפשר פיתוח חיסון עתידי יעיל וזול נגד הנגיף. 

כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית וחשוכת מרפא של מערכת העצבים המרכזית, בעיקר במוח, בכל היונקים. התמותה מהמחלה כ-100%, כי לאחר שמופיעים סימני המחלה אין שום דרך להתגבר עליה. לרוב, נשיכה או שריטה מבעל חיים נגוע בכלבת מעבירה את הנגיף הגורם למחלה, אך יש גם דרכים נוספות.

מחלת הכלבת קוטלת מדי שנה כ-60,000 איש ברחבי העולם - מרביתם במדינות העולם השלישי. מרביתם מנשיכות של כלבים. אך גם מנשיכות של זאבים, תנים, שועלים ועטלפים.

Pasteur inoculating a man with the rabies virus. Chromolitho Wellcome L0027358.jpg
לואי פסטר ואמיל רו מחסנים אדם שננשך.
המקור:  Welcome library

אף שאין מדובר במחלה מגפתית, וכשהיא מתרחשת מדובר במקרים בודדים פה ושם (כשמדובר בעולם הראשון), אך זו אחת המחלות המפחידות שמלוות אותנו ואת בעלי החיים שסביבנו, משחר ההיסטוריה.

מרגע חדירת הנגיף לגוף ועד הגעתו למערכת העצבים המרכזית - שפגיעתו בה היא הגורמת למחלה - עשוי לחלוף זמן ארוך למדי. בזמן זה שילוב של הזרקת נוגדנים כנגד הנגיף (חיסון סביל) וחיסון פעיל מונע את התפתחות המחלה. ללא טיפול זה תתפתח המחלה והחולה ימות בייסורים קשים.  

חוקרים מאוניברסיטת מונש (Monash) במלבורן ידעו ממחקרים קודמים על חלבון נגיפי, המכונה P, המונע ממערכת החיסון לפעול נגד התאים המודבקים בנגיפים, ושהוא עושה זאת העל-ידי הקשרות לחלבון מרכזי של התא, המכונה - STAT1, ובכך מנטרל את פעילותו. 

החוקרים הכניסו למבחנה את שני החלבונים, P ו-STAT1, ולאחר שהגיבו, אתרו במדוייק באמצעות ספקטרוסקופיית NMR,  את אזורי התגובה בין שני החלבונים, ברמת החומצות האמיניות. 


התגלית יכולה לבסס אסטרטגיה חדשה לפיתוח חיסון חדש כנגד נגיף הכלבת - החוקרים ייצרו מוטציות מכוונות, שתחלפנה חומצות אמיניות מסויימות באזור המגע של החלבון המקורי, שתמנענה ממנו את הקישור לחלבון ה-STAT1, וכך הנגיף המוטנטי, שייוצר במעבדה, יוכל לשמש כתרכיב חיסון פומי (דרך הפה) בטוח יותר וזול יותר ממהתרכיבים שבשימוש היום.

על המחקר הוצא פטנט.


ראיון רדיו בנושא


המאמר המקורי
https://www.cell.com/cell-reports/fulltext/S2211-1247(19)31320-8

תגובה 1:

  1. בשורה משמחת.
    יקח עוד הרבה זמן לבטח עד שהגילוי הנ"ל יתממש לכדי תרופה, אם בכלל...

    השבמחק