חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

25.8.19

לקראת החזרה לטבע של קרנף רחב שפה בשמורת Ziwa באוגנדה



באוגוסט השנה, במהלך טיול טבע באוגנדה, ביקרתי עם רעייתי ב-Ziwa rhino sanctuary. זו שמורה מיוחדת ומגודרת  שמטרתה לאפשר לקרנפים רחבי שפה להתרבות בבטחה, למטרת השבתם לטבע. התחילו מגרעין של ששה והיום יש כבר 29 קרנפים. כשיהיו בשמורה 50 פרטים ,  ישחררו את כמחציתם לטבע, בשמורות הרגילות.

הקרנף רחב השפה (Ceratotherium simum), המכונה גם בטעות קרנף לבן (בגלל שיבוש המילה רחב בשפת האפריקנס - Weit, עם המילה האנגלית White). למין שני תת-מינים, צפוני ודרומי. שהצפוני ביניהם נכחד לגמרי מהטבע, ונותרו כעת במתקן פרטי בקניה שתי נקבות. באוגוסט 2019 הפרו במבחנה ביציות של שתי הנקבות באמצעות זרע מוקפא של זכרים שחיו בעבר בגן החיות של צ'כיה. האם זה יאפשר לשקם את תת-המין, ימים יגידו.

הנקבה בת 6 מהדור השני אוהורו (Uhuru - עצמאות) עם גור  זכר בן השנה נקיטומה (Nakitoma, על-שם אחד המעיינות בשמורה).

באמבטיית בוץ

מתת-המין הדרומי נותרו כ-20,000 פרטים בסוואנות של מזרח ודרום אפריקה, בדרום אפריקה, בנמיביה, בקניה ובזימבבואה. הם מוגדרים בסכנה וחשוב לשמור עליהם. אך הם יחסית במצב טוב יחסית לארבעת מיני הקרנפים האחרים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה - בגלל הציד הלא חוקי בשל הקרניים שלהם.

הקרנף רחב השפה האחרון ניצוד באוגנדה ב-1982, ומאז אין בה קרנפים בטבע. ב-1997 הוקמה הקרן - Rhino Fund Uganda - שגייסה (וממשיכה לגייס) את המשאבים הדרושים ואת השטח, כ-70 קמ"ר, להקמת השמורה המגודרת ב-Ziwa. ב-2004 ו-2005 הובאו לשטח ששה קרנפים בוגרים, שלושה מכל זוויג - מקניה וארצות הברית. שניים מהזכרים ושלוש הנקבות הצליחו להעמיד צאצאים. נכון ל-2019 יש בשמורה 29 קרנפים, עליהם שומרים מרחוק כ-80 פקחים ושומרים חמושים בעזרת אנשי מנהלה נוספים (והכל במימון הקרן).

אחד הזכרים המייסדים, מוג'ה (Moja - שם שמשמעותו מספר אחד) - כבן 18. 
בגלל מיעוט האנטילופות בשמורה והצורך של הקרנפים בעשב נמוך לאכילה, מוכנסות לשמורה בצורה מבוקרת פרות שמכסחות עבור הקרנפים את העשב. מלבד זה, ההתערבות האנושית בשמורה מינימלית, והיא כוללת מעקב רציף אחריהם, תעוד. שמירה, והנחיית התיירים.

הנקבה בת 5 מהדור השני לונה (Luna - ירח) עם הגורה בת שמונת החודשים קוץ' (Kuch, שלום בשפה מקומית).

לכל התמונות שצילמתי בשמורה


לאתר האינטרנט של שמורת Ziwa

3 תגובות:

  1. נפלא... האדם הורס ואז עושה מאמצים כבירים ועקומים "לתקן" תוך כדי ששוב הוא מתערב בטבע כמיטב המסורת...
    בסופו של יום, גם מינים שנכחדים, "אמורים" להיכחד כי זה "הטבע" (אנחנו והם חלק מהטבע ולא יעזור כלום) והם כנראה שלא מותאמים לסביבתם היחסית חדשה עם מין טפילי כמו ההומו-סאפיינס-סאפיינס שטורח לשנות את סביבתו בצורה כל כך אקוטית וצנטרית כלפי עצמו...
    לא הרבה יודעים שהקרנף רחב השפה הוא מין שבסה"כ מצבו די טוב (יחסית) לעומת הקרנף צר השפה (קרנף שחור) שמצבו בכי רע מאוד.
    מספר הפרטים של הקרנף צר השפה הוא בסביבות ה- 2,500 מה שמוגדר בסכנת הכחדה חמורה.
    עצוב.

    השבמחק
  2. "חכם" מאוד לומר שמינים נכחדים אמורים ליכחד כי זה הטבע (אולי כתבתו זאת בציניות?). האדם הוא חלק מהטבע, אך התנהגותו ההרסנית והחשיבה רק על עצמו ואיך לייצר יותר רווחים חומריים לעצמו (כסף וכד') אינם אחד מחוקי הטבע. לולא האדם הקרנפים היו רבים יותר וחיים הרבה יותר בגלל גודלם ומקומם בראש שרשרת המזון של אוכלי העשב. בגלל אופיו של האדם הנצלן ביותר בטבע, יש בני אדם שרוצים לעשות את ההפך ולעזור להציל את הטבע ולדאוג שגם עתיד המין האנושי יזכה לראות את אותם מינים בטבע, נכון זה כרוך מהתערבות מינימלית אך זה חיוני.

    השבמחק
    תשובות
    1. ירושלמי חובב טבע,
      מינים שנכחדים - נכחדים. זו עובדה. אם לרגע נתעלם למה כמה מי ומתי, עובדה היא עובדה.
      וזה לא משנה אם אני רושם שהם "אמורים" להכחד (הגרשיים הם בכוונה) או שאתה מזדעזע תיאורטית ורושם שזה לא חכם מצידי לרשום שהם "אמורים" להכחד.
      עובדה נוספת היא שהאדם כמין ביולוגי נמצא פה ולא הולך להכחד בקרוב מאוד כי הוא מין מאוד מאוד עמיד לשינויים וכזה שעוסק בהנדסה סביבתית בצורה הכי מופלאה שיש. כלומר מהנדס את הסביבה (והאקלים עד לאיזושהיא מידה) לטובתו.
      לדעתי האדם, כמין ביולוגי, לא ייכחד לפני שיכחיד את רוב שאר החיות לפניו (ואני לא מתכוון לקטסטרופה מעשה ידיו כמו מלחמת אטום באטום).
      האדם הוא מין ביולוגי שמכור לאנרגיה. ההתמכרות הזו עולה בהמון המון משאבים לפלנטה הזו.
      גם זו עובדה.
      "לולא האדם" זהו מצב היפותטיח חסר ערך דיון ממשי. בקושי יש קרנפים (צרי שפה) וזוהי גם עובדה.
      יש מהם בקושי כי הם לא מצליחים להתאים את עצמם לסביבתם המשתנה בפועל (שזוהי גם עובדה) והם ימשיכו להכחד כי הם לא יתאימו את עצמם מהר מספיק לסביבה שלא תשתנה שלא בפועל (שזו משאלת לב היפוטתית יפה ונעימה לעין, אך לא קיימת).
      המין האנושי רוצה להשאיר מינים רבים ב"טבע" תוך כדי התערבות גסה (מה שהביא אותם למצבם מלכתחילה) ובעיקר כי הם בולטים, יפים, סקסיים (תקשורתית ועל פי המדיה), נעימים לעין ו"יפים", ולאו דווקא בגלל סיבות כל כך הרבה חשובות/לא חשובות יותר. ולכן אני בז גם לרעיון השימור הזה שהוא רעיון שימור "סלבי" במהותו (דובי פנדה, דולפיניים, וטיגריסים הם הדוגמנים של מסע ההכחדה המכוון והלא מכוון הזה).
      שיהיה לעולם הזה בהצלחה.

      מחק