נגיף זיקה (Zika), יתוש הנמר (Aedes), נשים בהריון, וילדים עם תסמונת "הראש הקטן" (microcephaly)

האם יש קשר בין הנגיפים לתסמונת? או שמדובר במקריות. 

במחצית דצמבר 2015 הכריזו רשויות הבריאות בברזיל על מצב חרום, לאחר שהצטברו דיווחים על 2400 מקרים של ילודים פגועי מוח. ילדים אלה נולדו עם "תסמונת הראש הקטן" (microcephaly) - הקף ראש קטן מהרגיל המלווה בעיכוב התפתחותי של המוח. 29 מהם מתו כתוצאה מכך. רוב האחרים ישארו עם נזקים נוירולוגים שילוו אותם כל חייהם. לשם השוואה, בשנת 2014 נולדו בברזיל רק 147 ילדים עם תסמונת כזו. 

במקביל פרצה במאי 2015 בברזיל "קדחת זיקה"(Zika) - מחלה נגיפית "קלה"' שהחלה במאי 2015 ושפגעה בעשרות אלפי בני-אדם. נגיפי הזיקה מועברים על יתושי נמר (Aedes), אך ייתכן שגם ביחסי מין (יש תיעוד של מקרה אחד כזה). הרשויות חושדות שנגיפי הזיקה, שיכולים גם לעבור מאשה הרה דרך השליה לעובר, הם הגורמים לתופעה החמורה. אמנם, בניתוח שלאחר המוות של ילד שנפטר, נמצאו אצלו הנגיפים, וגם בנוזל השליה של חמש אמהות שילדיהן לקו בתסמונת. אך האם הנגיפים גורמים לתסמונת, או שהקשר בין עלייה במספר הלוקים בתסמונת לנגיף הזיקה בברזיל הוא מקרי?

הנגיף התגלה לראשונה ב-1947 בקופי מקוק רזוס (Macaca rhesus) ביערות זיקה שבאוגנדה שבאפריקה, ומכאן שמו. ב-1968 הוא אותר לראשונה באדם בניגריה. עד שנת 2007 היו מוכרים רק 14 מקרים של בני אדם שחלו בו באפריקה ובדרום מזרח אסיה. ב-2007 הייתה התפרצות משמעותית באיי יאפ שבאוקיינוס השקט - אז חלתה כשלושה רבעים (11 אלף איש) מכלל אוכלוסית האי. ב-2013 חלו 28 אלף איש לפחות בטהיטי ובאיים אחרים של פולינזיה הצרפתית. ב-2014 הייתה התפרצות באיי קוּק ובקלדוניה החדשה. במאי 2015 החלו התפרצויות בברזיל ובאיי הפסחא (שייכים לצ'ילי). בהמשך דיווחו על התפרצויות בפנמה, הונדורס ופורטוריקו, גם הן בדרום אמריקה, ובקייפ ורדֶה שבמערב אפריקה. באף אחת מהתפרצויות אלה לא נצפתה עלייה בשכיחות של תסמונת הראש הקטן. 

נגיפי zika במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור: CDC / Cynthia Goldsmith

הנגיף עצמו הוא נגיף RNA  מקבוצת נגיפי הפלווי (Flaviviruses), שאליה משתייכים גם נגיפי הדנגי, נגיפי קדחת הנילוס המערבי, נגיפי קדחת המוח היפנית, ונגיפי הצ'יקונגוניה. המחלה הנגרמת על ידי הנגיף אינה נחשבת לחמורה. סימני המחלה הם עלייה בטמפרטורת הגוף, פריחה אדומה אופיינית על העור, כאבי פרקים מלווים בהתנפחויות בידיים וברגליים, ודלקת בלחמית (עיניים ורודות). לעתים מופיעות גם הקאות ורגישות לאור. המחלה נמשכת כמה ימים. הסתבכות של המחלה הגוררת אשפוז היא נדירה מאוד. אין טיפול ואין חיסון לנגיף הזיקה ועד להתפרצות הנוכחית אף אחד לא חשב שדחוף לפתח כאלה. סיבוכים של המחלה הקלה קיימים אך נדירים, והקשה מכולם הוא העלייה בכ-20 אחוזים בשכיחות של תסמונת גילאן בארה (Guillain-Barré), מחלה אוטואימונית נוירולוגית ממושכת שבה מתפתח שיתוק, מלווה בכאבים חזקים שלפעמים אף מוביל למוות. תסמונת זו מוכרת כתופעת לוואי של לא מעט מחלות.  

נקבה של היתוש Aedes aegypti בפעולה
צילום: USDA

הרשויות בברזיל מנסים להקטין את ממדי התחלואה על ידי עידוד התושבים להתמרח בדוחי יתושים ובהימנעות משהייה במקומות שהיתושים (בעצם היתושות) פעילים. כמו כן הם מנסים להקטין את כמות היתושים על ידי ריסוס המקומות שבהם היתושים מתרבים. בהמשך, יש כוונה לשחרר אלפי יתושים זכרים מהונדסים גנטית (שצאצאיהם אמורים למות צעירים) שייתחרו עם יתושי הבר על הנקבות. כל אלה אמורים לצמצם את התפשטות התחלואה. 

כדי ליצור את היתושים המהונדסים החוקרים החדירו להם טרנספוזון (piggyBac LA513) שמקורו בנגיף צמחי (Baculovirus). הטרנספוזון מכיל שני גנים: גן המקודד חלבון פלואורסצנטי זוהר (DsRed2) שמקורו ביצורים ימיים לשם זיהויים בחשיכה של יתושים מהונדסים, וגן נוסף (tTAV, שמקורו בזבוב התסיסה), שתוצרו החלבוני רעיל לזחלים. בנוכחות האנטיביוט טטרציקלין התוצר הרעיל לא נוצר והזחלים יכולים להתבגר. בתנאים טבעיים, בהם אין טטרציקלין, נוצר החלבון הרעיל והזחלים לא שורדים.

מפת התפוצה של נגיפי zika
המקור: CDC/DVDB

שאלות רבות מטרידות את החוקרים ועדיין אין להן תשובה ברורה: מה גרם לנגיף, שהיה "רדום" – מקרי הידבקות ספורים במשך 60 שנה - להתעורר ולגרום למגפות המוניות? האם הנגיף השתנה? האם היתוש השתנה? האם נשמרו במעבדה כלשהי נגיפים עתיקים כך שניתן יהיה לבדוק את הרצף? כיצד עבר הנגיף למרחקים? באמצעות בני אדם? באמצעות יתושים? או באמצעות בעלי חיים אחרים? במערכת הבריאות של ברזיל ישנם מומחים הסבורים שהנגיף הגיע אליהם ב־2014 מפולינזיה הצרפתית על ידי אחד המבקרים בגביע העולם בכדורגל. אם תסמונת הראש הקטן אכן קשורה לנגיף, מה גרם לה להופיע רק בברזיל ולא במקומות האחרים שבהם התפרץ הנגיף? זו גם אחת הסיבות שאפידמיולוגים רבים סבורים שאין קשר בין שתי התופעות וכי להגדלת מספר המקרים של תסמונת הראש הקטן יש גורם אחר, שלא אותר עדיין. 

עד שיתברר בוודאות מהו הגורם לתסמונת הראש הקטן, הורו השלטונות בברזיל לאוכלוסייה לנסות להימנע מהריונות עד שתחלוף המגיפה, ולאלה שכבר נמצאות בהריון, לנקוט בכל האמצעים כדי להימנע מעקיצות של יתושי הנמר. ארגון הבריאות העולמי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב הרחיבו את ההמלצה לכל מרכז ודרום אמריקה (ראו גם כאן). 

ונגיפי הזיקה – הם צפויים להתפשט בעקבות הנשאים שלהם, יתושי הנמר, כמעט לכל מקום בעולם... לארצות הברית, לישראל ולמדינות נוספות הם כבר הגיעו, אך בינתיים רק באנשים שחזרו מאזורים נגועים, ולא ביתושים... . 

לקריאה נוספת

עדכונים על התפרצות הזיקה ותסמונת הראש הקטן - המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית:

יתושים (Aedes aegypti) מהונדסים למלחמה בקדחת דנגי – רשומה בבלוג

זאב! זאב! - האפידמיולוגית ד"ר קרן לנדסמן - בבלוג "סוף העולם מבט מהיציע"

פורסם גם באתר "גליליאו" ויופיע בגליון פברואר 2016