"טביעת חיידקים" במקום טביעת אצבעות

טביעת חיידקים כאמצעי זיהוי פלילי חדש.

לאחר ביצוע פשע, שוטרים אמורים לסגור את האזור ואנשי המחלקה לזיהוי פלילי - לחפש טביעות אצבעות כדי לזהות באמצעותן את מבצעי הפשע. טביעת האצבעות היא "תעודת זהות" ייחודית לכל פרט באוכלוסייה והיא מוטבעת, בשל השכבה השומנית המכסה את עורנו, בכל מקום שבו נגענו.

 קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, בראשות נוח פירר (Fierer), טוענת שלכל אחד מאיתנו יש "תעודת זהות" נוספת - חיידקי העור שלנו. גופנו מאכלס מספר רב של חיידקים (פי עשרה מתאי גופנו!). אוסף חיידקים זה, וכן מיקרואורגניזמים נוספים ששוכנים בגופנו, מכונה היום מיקרובָּיוֹם (microbiome), ויש לו תפקיד חשוב בבריאותנו ובעצם קיומנו. מיעוטם של חיידקים אלה שוכן דרך קבע על עורנו. הרכב אוכלוסיית החיידקים משתנה מבחינה כמותית בין בני אדם שונים בהתאם לגורמים שונים - גנטיים, מטבוליים, הורמונליים, סביבתיים, ובסופו של דבר ההרכב של מיני החיידקים וכמותם היחסית אופייניים לכל אחד. את החיידקים האלה אנו משאירים בכל מקום שבו עברנו ונגענו, וחלק ניכר מאותם חיידקים יכולים לשרוד זמן מה על המשטח שנגענו בו אפילו שבועיים. האם חיידקים אלה (או צירופים מסוימים שלהם) יסגירו את זהותו של נושאם?

כיצד נעשית האנליזה של החיידקים? דגימת החיידקים נאספת באמצעות מָטוֹש והם ממוצים ממנו. בעזרת תהליך המכונה Barcode pyrosequencing נקבעים כ-1,400 רצפים של RNA ריבוזומי (16S rRNA), שכל אחד מהם מאפיין חיידק מסוים. יחד מוגדרת ה"קהילה" החיידקית האופיינית.

כדי לבדוק את האפשרות ליישם שיטת זיהוי זו נאספו דגימות חיידקים ממקשי מקלדת ומהעכברים של שלושה מחשבים. לאחר אנליזה של דגימות החיידקים הן הושוו למאגר של חיידקי אצבעות מ-250 בני אדם שונים (שבהם נכללו גם בעלי המחשבים).

מקלדת מחשב שאוספת את החיידקים האופייניים לאצבעות שלנו
wikimedia commons

התשובה הראשונית למחקר זה חיובית: הם הצליחו לאתר את בעלי המחשבים מתוך האוכלוסייה הנבדקת רק על סמך האנליזה של חיידקי האצבעות. עכשיו צריך ולהמשיך לברר אם ניתן להשתמש בשיטה זו על כלל האוכלוסייה.

תוצאות המחקר מעוררות שאלות מעניינות, בתחום הזיהוי הפלילי ובתחום הרפואי: האם שטיפת ידיים יסודית, למשל בסבון המיוחד של המנתחים, או טיפול בחומר אנטיביוטי - דרך הפה או באמצעות משחה חיצונית, יאפשרו להסתיר את זהותו של מי שמעוניין בכך? האם מעקב אחר שינויים לאורך זמן באוכלוסיית חיידקי האצבעות של אדם מסוים תוכל לעזור לנו לזהות הפרעות מטבוליות, למשל הרעלה?

לקריאה נוספת

המאמר המקורי ב-PNAS

 "אם אין אני לי, חיידקים לי" - "גליליאו" (116, 2008)

הרשומה המקורית של הבלוג עודכנה לכתבה ב"גליליאו" 142,  יוני 2010