בעשורים האחרון אנו עדים למתקפה שיווקית-פירסומית, בעיקר על ידי יצרני מעדני החלב השונים, המעודדת אותנו לצרוך את מוצריהם (בעיקר יוגורטים) ה"מועשרים" בחיידקים פרוביוטיים, תוך הבטחות שצריכה יומיומית של מוצרים אלה תשפר את בריאותנו.
פרוביוטיקה (ביוונית - למען החיים) היא מונח המציין מגוון של חיידקים מהסוג Lactobacillus, בו משתמשים בעיקר בשלושה מינים: L. rhamnosus, L. acidophilus ו,L. casei. ומהסוג Bifidobacterium, בו משתמשים בשני מינים: B. bifidum ו-B. longum. מקורם של החיידקים הפרוביוטים בחיידקי הפלורה הטבעית שבמעי. (מין אחד, L. acidophilus, מאכלס גם את הנרתיק). חלקם נמצאים ביוגורט גם באופן טבעי (הם אלה המתסיסים את סוכר החלב, הלקטוז, לחומצות אורגניות - המקנות ליוגורט את טעמו החמוץ).
 |
| Lactobacillus brevis, המקור: microbewiki |
הבעייה העיקרית במתקפת הפרסום הזאת, שהגיעה לפני כשנתיים (ב-2007) אף לבית-המשפט (ב-YNET - תביעה קשה לעיכול: אקטימל ויופלה לא תורמים למערכת החיסונית), היא האשליה שמנסים המפרסמים (בשם היצרנים) למכור לצרכנים, שצריכה יומיומית של מוצרי החלב המועשרים בחיידקים עשויה לתרום לבריאותו של אדם בריא ולמנוע ממנו מחלות.
כמות החיידקים הפרוביוטיים הניתנת למטופלים במחלות של דרכי העיכול גדולה עשרות מונים מכמות החיידקים הנמצאת ביוגורט (אם באופן טבעי ואם כתוספת מלאכותית). כמות החיידקים הפרוביוטיים המוספים לגביע יוגורט (כ-1010) היא זניחה יחסית לכמות החיידקים שבמערכת העיכול (1014). כאשר יש צורך רפואי לטפל בחיידקים פרוביוטיים, משתמשים בכמות המקבילה לכמות החיידקים המוספים ל-150-100 גביעי יוגורט.
כדי להתחמק מהצורך לענות על השאלה המהותית, הסכימו, בתחילת החודש, הנתבעים לפשרה, בה הם יפצו את הצרכנים על הפירסום המטעה, במבצעים ששוויים 5.75 מיליון שקל (ב-TheMarker - בגלל הפרסום ליוגורטים: שטראוס ותנובה יפצו את הצרכנים ב-5.75 מ' ש' באמצעות מבצעים).
אסכם שחיידקים פרוביוטיים הם אכן תרופה טובה למחלות מעיים ואחרות, אך כשהם מוספים לגביע יוגורט - בכמויות הנוכחיות, אין הם שונים בהרבה מחיידקי היוגורט המקוריים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה