חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

31.12.14

האם עטלפי חרקים הם המקור של מגיפת האבולה?


מגיפת האבולה שהחלה בסוף 2013 בגינאה שבמערב אפריקה, חלפה מתחת למכ"ם של אנשי המקצוע עד ה-23 מרץ 2014 (ראו: אבולה בגיניאה - המגיפה שאפשר היה לעוצרה), וגבתה עד 28.12.14 7,879 קורבנות, מתוך 20,129 חולים (39 אחוזי תמותה מדווחים). עדיין לא רואים את סוף המגיפה. עם זאת, מנסים להגיע לתובנות על אופן התפרצותה של המגיפה – כיצד חלה אותו ילד בן שנתיים שמהווה את מקרה האינדקס של המגיפה.

בדצמבר 2013, בכפר מלנדו (Meliandou) שבשולי הג'ונגל בגינאה המערבית, חלה ילד בן שנתיים בקדחת מדממת, שממנה לא התאושש. אמו, אחותו וסבתו נדבקו ממנו וחלו אף הם, והחלה שרשרת ההדבקה השקטה שאת תוצאותיה הקטלניות תיארתי קודם.

הכפר מלנדו - בגיניאה - כאן התחילה המגיפה
המקור 

באפריל 2014 – כחמישה חודשים אחר כך – הגיע לכפר מלנדו פביאן לינדרץ (Leendertz) בראש קבוצה של חוקרים מהמכון על שם רוברט קוך בברלין, גרמניה, ובה וירולוגים (חוקרי נגיפים), זואולוגים, אנתרופולוגים ווטרינרים. החוקרים שהו שם ארבעה שבועות בניסיון לאתר מקור אפשרי להדבקה, ומסקנותיהם התפרסמו בסוף דצמבר בספרות הרפואית. עם זאת חשוב לסייג ולכתוב שאף שיש סבירות גבוהה שהם צודקים, הם לא הוכיחו את השערתם.

השערת המחקר, המלווה את המחקר על המחלה החל מ-1976 – אז התפרצה המחלה לראשונה ליד הנהר אבולה שבזאיר (היום קונגו) – היא שמדובר במחלה זואונוטית, שמקורה בבעלי חיים ומהם היא מועברת לאדם. איזה בעל חיים יכול להיות נשא של גורמי המחלה? מחקרים קודמים הראו שאפשר להדביק עטלפים בנגיפי אבולה בתנאי מעבדה, אך לא נמצאו בטבע עטלפים שנושאים את הנגיף.

האנתרופולוגים בדקו את הרגלי האכילה של תושבי הכפר, הם בדקו את נגישותם לבשר ציד ולעטלפים. הזואולוגים בדקו אילו חיות בר יש בסביבה והווטרינרים והווירולוגים בדקו דגימות שנלקחו מבעלי החיים השונים. במגיפות קודמות של אבולה, קופי אדם, כמו שימפנזות וגורילות, היו המתווכים ונפגעו אף הם מהמגיפה, אך כאן, במלנדו, אין כאלה בסביבה הקרובה. גם העובדה שילדים ונשים היו הקורבנות הראשונים, ולא גברים ציידים, שללה את האפשרות הזו.

החוקרים התמקדו באפשרות שציד עטלפים, בעיקר עטלפי פירות, ואכילתם, מהווה את המקור למחלה. להפתעתם הם גילו שילדים רבים בכפר צדים עטלפי חרקים, משחקים בהם, ואף צולים ואוכלים.

העץ החלול, בו קיננו העטלפים
המקור

החוקרים איתרו, בעזרת התושבים, גזע עץ ענק וחלול ששימש בעבר, עד שנשרף חודש קודם, גם לקינון של עטלפי חרקים וגם כמקום משחק של הילדים, ובהם גם הילד שחלה ראשון. המשחק העיקרי של הילדים היה לכידה ומשחק עם העטלפים. בדיקות גנטיות של שאריות ביולוגיות הראו שחיה שם אוכלוסיה של עטלפי חרקים "משוחררי זנב" (Mops condylurus).

מסקנתם של החוקרים – החשיפה לעטלפים שחיו בעץ היא המקור של הנגיף שהחל את המגיפה. מסקנה שתואמת את הנסיבות, אך לא מוכחת.

נגיף אבולה במיקרוסקופ אלקטרונים
CDC/Frederick A. Murphy

לקריאה נוספת:

המאמר שפורסם ב- EMBO Molecular Medicine

התפרצות האבולה במערב אפריקה - "גליליאו" 192, ספטמבר 2014.

אבולה בגיניאה - המגיפה שאפשר היה לעוצרה - "גליליאו"  189, יוני 2014.

הרשומה המקורית עובדה לידיעה ב"גליליאו" 197, פברואר 2015.  עודכן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה