חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

8.11.07

נגיף אוסטרלי, שם ישראלי ודבורה אמריקנית ז"ל

בסתיו 2006 החלו כוורנים בצפון אמריקה להבחין בתופעה מדאיגה. הדבורים החלו להיעלם - הן יצאו מהכוורות ולא חזרו אליהן. התופעה התפשטה ל-28 מדינות בארצות-הברית, וכן לקנדה ולבריטניה. בדיקה מדוקדקת יותר העלתה, שהתופעה החלה כבר ב-2004, אך בממדים קטנים יותר, וזאת לאחר שניתן היתר לכמה כוורנים אמריקנים לייבא דבורים מאוסטרליה, בשווי של מיליוני דולרים, לראשונה מאז 1922. הסיבה להיתר החריג היתה תלונתם של בעלי מטעי השקדים בקליפורניה על מחסור בדבורי דבש להאבקה.

עד אפריל 2007 נפגעו אנושות כרבע מ-2.4 מיליון הנחילים הקיימים בארצות-הברית. ובסוף יולי החלו להגיע דיווחים גם על קיום התופעה בישראל.

התופעה, המכונה בעגה המקצועית "הפרעת התמוטטות הנחיל" (או המושבה; Colony Collapse Disorder, CCD) נצפתה בכל רחבי ארצות-הברית. חלק מהכוורנים דיווחו על היעלמות של 90% מהנחילים בתוך שבועות אחדים.

התופעה משפיעה ישירות על ייצור הדבש והמוצרים הנלווים, אך באופן עקיף יושפעו גם גידולים חקלאיים רבים, בשווי של מיליוני דולרים, שהמאביק הבלעדי או הכמעט-בלעדי שלהם הוא דבורי הדבש - תפוחים, אפרסקים, אגסים, דובדבנים, תותי שדה, דלעת וגם שקדים, שבדרישה להאבקתם החלה הסאגה מלכתחילה.

הועלו השערות רבות בקשר לסיבת התופעה: שינויי אקלים, קרינה מן האנטנות של חברות הטלפונים הניידים, יבולים מהונדסים גנטית, וכמובן מחוללי מחלה שגרתיים יותר כחיידקים, נגיפים, פטריות ופרוטיסטים.

חומצות גרעין מעשרות דבורים בכוורות שנפגעו, וגם מדבורים מתות שנמצאו בשדות, נבדקו לנוכחות של רצפים שאינם מופיעים בדבורים מכוורות שלא נפגעו, ונבדק אם לרצפים אלה יש קשר למחוללי מחלה מוכּרים בכוורנות.

קבוצת חוקרים בראשות חוקרי החרקים (אנטמולוגים) דיאנה קוקס-פוסטר (Cox Foster) מאוניברסיטת פנסילווניה, ג'פרי פטיס (Pettis) מהמעבדה לחקר דבורים בבלטסוויל, מרילנד, והביולוג המולקולרי יאן ליפקין (Lipkin) מאוניברסיטת קולומביה, זיהתה עקבות חומצות גרעין של מגוון פתוגנים בכוורות שנפגעו, אך ב-25 מתוך 30 כוורות שנפגעו נמצא הנגיף IAPV,
Israeli acute paralysis virus; להשוואה, נגיף זה נמצא רק באחת מתוך 21 כוורות בריאות.

החוקרים מדגישים שהקשר בינתיים הוא סטטיסטי בלבד, וכי הם לא הוכיחו שהנגיף הוא הגורם לתופעה: עדיין ייתכן שההדבקה בנגיף התאפשרה בגלל גורם נעלם, שהוא האחראי גם ל-CCD. החוקרים סבורים שגורמים נוספים, כמו מחסור במזון או גורמי סביבה, יצרו בכוורות מצב של עקה, וכך תרמו להתפרצות המגפה.

את הנגיף, שמקורו כנראה באוסטרליה (שם בינתיים לא ידוע על קיום ההפרעה), הגדירה לראשונה בשנת 2002 קבוצת המחקר של הווירולוג הישראלי אילן סלע מהפקולטה לחקלאות ברחובות. קבוצה זו היא אף שנתנה לנגיף את שמו. סלע ועמיתיו קבעו כי זהו מין חדש בקבוצת נגיפי החרקים, Dicistroviridae. נמצא שמין זה גורם למחלה קטלנית בדבורים בישראל, מחלה הגורמת למות הדבורים סמוך לכוורת. הנגיף אותר גם במקומות אחרים ברחבי העולם.

ומה הסיבה לכך שההפרעה לא נצפתה כמגפה באוסטרליה? החוקרים סבורים, כאמור, כי הנגיף אינו הגורם היחיד לתופעה, וכי גורם נוסף, המחליש את המערכת החיסונית של הדבורים, הכרחי גם הוא להתפרצות המגפה. בארצות-הברית, ייתכן שמדובר בטפיל אקרית הוורוֹאָה (varroa mite), בעוד שבאוסטרליה ובקנדה הגורם אינו ידוע (אקרית הוורואה קיימת בישראל, אך היא אינה מהווה מטרד של ממש בכוורות).

קבוצתו של סלע גילתה שלנגיף - שהוא נגיף RNA - מאפיין מיוחד: כתוצאה מתהליכי רקומבינציה ושעתוק לאחור שאינם ברורים עדיין, משתלב העתק DNA של חלק מהגנום של הנגיף בגנום של הדבורה המאכסנת, ויוצר בה חסינות בפני הדבקה חוזרת בנגיף וכן מחולל שינויי התנהגות. החוקרים מצאו ב-30% מהדבורים שבדקו בישראל את חלקיק הנגיף האינטגרטיבי, ו-20% מתוכן שרדו אחרי הדבקה בנגיף הקטלני.

האם יש קשר בין תופעה חדשה זו להפרעת התמוטטות הנחיל, CCD? ימים (ומחקרים נוספים) יגידו. אך אם יתברר כי אכן קיים קשר כזה, ייתכן שאותם 20% שורדים יהוו את הבסיס לפיתוח גזע חסין של דבורים.

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 111, עמ' 13-12, נובמבר 2007.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה