על הקשר בין (אי) פסטור חלב לקדחת מלטה בבני אדם
באמצע 2014 איתרו אנשי הלשכה הווטרינרית של חדרה עדר עזים נגוע בחיידקי Brucella ביער חורשים שבמרכז הארץ. בעלי העדר השתמשו בחלב העזים שלא פוסטר, לייצור גבינות ומוצרי חלב אחרים שנמכרו לתושבי הסביבה – שלא ברור אם ידעו שהחלב לא פוסטר. העדר, שהובא לאזור כמה חודשים קודם לכן מהנגב, הושמד, ותושבי האזור הוזהרו שעליהם לדווח לרופא המטפל על מחלת חום ממושכת. במקביל, אותר עדר נוסף בכפר ירכא. עדר זה, על-פי הדיווחים בתקשורת, הוברח מסוריה וחלקים ממנו הועברו גם לישובים נוספים בצפון. גם כאן הוזהרו תושבי האזור מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים. שני מקרים אלה הם רק חלק מהמקרים שתרמו לעלייה הרבה בתחלואה השנתית של בני אדם ב"קדחת מלטה", יחסית לשנים הקודמות. |
| מקור האיור והנתונים: משרד הבריאות |
Brucellosis – מחלות מבעלי חיים לבני אדם
Brucellosis - שם כולל לקבוצת מחלות זואונוטיות (המועברות מבעלי חיים לבני אדם) הנגרמות עלידי חיידקי Brucella. הביטויים העיקריים של המחלה בבעלי החיים הן דלקת אשכים בזכרים, והפלות של הוולדות בנקבות. לכן מכונה המחלה בבעלי חיים כ"הפלה מדבקת". אם לא מתייחסים לשיעור הגבוה של ההפלות בעדר, כמעט שאי אפשר להבחין בסימני המחלה, ולכן יש עדרים רבים שבהם המחלה קיימת ולא מאובחנת.
 |
| חזירה נגועה שהפילה חלק מוולדותיה המקור - CDC |
בבעלי חיים, החיידקים הגורמים למחלה נמצאים בכמויות גדולות בנפל ובשליה, ובהמלטות תקינות רק בשליה. אלה מסכנים בעיקר את החקלאים והווטרינרים המטפלים בבעלי החיים. החיידקים מופצים דרך הצואה, השתן והחלב, וכתוצאה מכך גם באבק (כשצואה, שתן וחלב מתייבשים, חלקם הופך לאבק, והאבק נושא החיידקים נישא ברוח). זו הסיבה שבמחלה זו נפגעים בעיקר חקלאים, כתוצאה ממגע של עור פצוע עם רקמה או משטח מזוהמים, או על-ידי מגע עם אבק או חדירת זיהום טיפתי (בעיקר רוק והפרשות מהאף) למערכת הנשימה או לעיניים. בבעלי חיים נגועים החיידקים מזהמים את האיברים הפנימיים ומסכנים בצורה דומה את עובדי תעשיית הבשר. בשר שבושל היטב, אף אם היה נגוע, אינו מסוכן, אלא אם זוהם מכלים או ממשטחים לאחר הבישול. נפגעים רבים הם צרכנים של מוצרי חלב נגועים;
ממקום החדירה מגיעים חיידקי ה-Brucella דרך הלימפה לדם. שם הם נבלעים על ידי המקרופגים, אך אלה לא מצליחים להשמיד אותם, כי הם עמידים בפניהם. המקרופגים מביאים את החיידקים לכבד, לטחול, ולמח העצמות. שם הם יוצרים כיבים וגרנולומות.
תקופת הדגירה – מההדבקה עד להופעת המחלה - עשויה להתמשך משבוע עד לכמה חודשים. אז מופיעה הקדחת שהמאפיינים שלה כוללים עליית טמפרטורה בשעות אחרי הצהריים והערב, וירידה של הטמפרטורה בלילה, המלווה בצמרמורות, בכאבי ראש, בהזעה ובעייפות רבה. בבדיקת החולה אפשר להבחין בקשרי הלימפה והטחול מוגדלים. כשהכבד מעורב מופיעה גם צהבת. כמו כן עלולה להופיע דלקת בעצמות, הגורמת לכאבים ולהפרעה (לעתים בלתי הפיכה) ביכולת התנועה.
אבחון המחלה מתבצע על-ידי בדיקות דם, לאיתור החיידק ונוגדנים חדשים (IgM) כלפיו. לרוב המחלה מוגבלת לחולה והוא אינו מדביק את הסובבים אותו. ללא טיפול, לאחר כמה חודשים נעלמות התופעות העיקריות והמחלה עוברת למצב כרוני שיכול להימשך זמן רב. למחלה סיבוכים מתמשכים רבים באיברים שונים בגוף, בעיניים, במערכת העצבים, בעצמות, בכבד, בטחול, במערכת המין, בדם ובעור.במקרים נדירים (10-2 אחוזים) החולה אינו מתאושש ואף מת. במצב הכרוני אין אפשרות לטפל.
יש לציין כי כחצי מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים ב- Brucellosis מדי שנה.
טיפול ממושך עם טטרציקלין וסטרפטומיצין (ביחד) או שילובי אנטיביוטים אחרים, מאפשר להתגבר על המחלה. אם כי המחלה יכולה לחזור לאחר הטיפול כתוצאה מ"התחמקות" שלחלק מחיידקים מהטיפול (התרופות אינן חודרות לתוך התאים והרקמות, אליהם חודרים החיידקים).
ל-Brucellosis באדם היו שמות רבים במהלך ההיסטוריה: קדחת ים-תיכונית, קדחת מלטה, קדחת קרים (Crimean fever), המחלה עלשם בנג (ראו בהמשך) וקדחת גַלִית (undulant fever).כיום משתמשים בעיקר בשם קדחת מלטה.
חיידקי Brucella
Brucella הוא סוג המשוייך לתת החטיבה אלפא-פרוטאובקטריה, ובו עשרה מינים של מתגים קטנים (כחצי מיקרון אורכם ו-0.2 עד 0.5 מיקרון רוחבם), גראם שליליים, אווירניים, חסרי תנועה, בעלי קופסית סוכרית. כולם טפילים תוך תאיים. בתנאים מתאימים החיידקים שורדים באדמה אפילו שבועות.
שישה מינים מוכרים כגורמי Brucellosis בחיות בסביבת האדם: B. melitensis - מקורו בעזים, אך מדביק גם כבשים, פרות וגמלים. זה המין היחיד הנפוץ כיום בישראל; B. abortus שמקורו בבקר, מדביק גם כבשים, עזים וגמלים; B. suis שמקורו בחזירים, מדביק גם פרות; B. canis - מקורו בכלבים; B. ovis אותר גם הוא בכבשים ועיזים; ו-B.neotomae בחולדות. מוכרים גם ארבעה מינים נוספים במאכסנים אחרים, שכנראה אינם גורמים למחלה באדם. יש חוקרים הרואים בכל עשרת המינים מין אחד, B. melitensis, המכיל עשרה זנים.
מבט היסטורי
התאורים הראשונים של מחלות שיכולות להיות Brucellosis מגיעים מהיפוקרטס ומהרומאים לפני יותר מ-2,000 שנה.
התאור המודרני הראשון של המחלה היה במלחמת קרים (ומכאן השם קדחת קרים), ב-1867. ב-1886-1887, בזמן השלטון הבריטי במלטה, בודד הרופא (ולימים סר) הבריטי דיויד ברוס (Bruce) חיידקים מכבד של אחד החיילים שמתו מהמחלה. הוא קרא להם Micrococcus melitensis, עשור אחר כך, ב-1897, בודד הווטרינר הדני ברנרד בנג (Bang) חיידקים מקרומי הנפל של פרות – ולהם קרא Bacillus abortus. (המחלה נקראת גם על שמו, Bang disease) ב-1905 גילה הרופא המלטזי תמיסטוקלס זמיט (Zamit) שהעזים המקומיות נגועות בחיידק שגילה ברוס. היישום המעשי של התגלית היתה הפסקה של הספקת חלב העזים לצבא החל מ-1907, ומאז כבר לא חלו יותר חיילים. ב-1914 התגלה בחזירים B. suis - המין (או הזן) המיוחד להם. את הקשר בין החיידקים לחלב פרות גילתה ב-1918 הבקטריולוגית האמריקאית אליס אוונס (Evans). ב-1920 פרסמו שו (Shaw) ומאייר (Meyer) ששלושת החיידקים השונים משתייכים לאותו סוג והם כינו את הסוג החדש על-שם ברוס – Brucella .עד 1963 נמצאו שלושת המינים (או הזנים) האחרים.
Brucella כנשק ביולוגי
כאמור, אחת מדרכי ההדבקה האפשריות של בני אדם בחיידקי ה-Brucella, היא דרך מערכת הנשימה. דרך הדבקה זו גורמת לכך שחיידקי אלה ייכללו ברשימת הגורמים האפשריים לשימוש בלוחמה ביולוגית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החל צבא ארצות-הברית לנסות ולפתח נשק ביולוגי מחיידקי B. suis (הזן שמקורו בחזירים). החיידקים הוחדרו לראשי נפץ, ואף נעשו בהם ניסויים על בעלי חיים. בשנת 1969 אסר הנשיא דאז, ריצ'רד ניקסון, את המשך הפיתוח. מאז לא ידוע על שימוש בהם.
.
מניעה
לשם זהירות, על חקלאים, וטרינרים ואנשים אחרים העובדים עם בעלי החיים ללבוש כפפות, לנעול נעליים סגורות או מגפיים, ובגדים ארוכים וסגורים. עליהם להימנע מאכילה, שתייה ועישון בשטח. בעת המלטות או הפלות, יש לסלק את השאריות ולחטא את המקום. באזור מאובק יש לחבוש מסיכה על הפה ועל האף. כך רצוי לנהוג כל הזמן, ובייחוד כשידוע על Brucellosis בבעלי החיים. אם ידוע על בעלי חיים חולים או חשודים ככאלה (נקבות שהפילו), לבודד אותם מהשאר. אין לצרף בעלי חיים חדשים לעדר לפני שנבדקו. יש לפסטר את כל החלב (חימום החלב כ-15 שניות בטמפרטורה של 71 מעלות). אין לשתות חלב שאינו מפוסטר – ישירות מהעטין או בכל דרך אחרת. אין להכין מחלב לא מפוסטר גבינות ומוצרי חלב אחרים. אין לקנות מוצרי חלב שאין וודאות על מקורם והאם פוסטרו. נהלי משרד הבריאות מחייבים דיווח על כל הפלה, ומשלוח הנפל והשליה לבדיקה מעבדתית. וכמובן – חיסון כל בעלי החיים שבמשק כנגד גורמי המחלה.
חיסון
כבר משנות ה-30 של המאה ה-20 החלו ניסיונות בפיתוח חיסון בבעלי חיים. כיום נהוג לחסן את כל עדרי הצאן והבקר בזן מוחלש של B. abortus המכונה RB51. זן זה מפעיל רק את מערכת החיסון התאית, כך שלא נוצרים נוגדנים כנגד החיידקים גורמי המחלה. כאשר נמצאים נוגדנים בסרום של החיה הנבדקת, ניתן לקבוע שהיא חולה או נשאית (ולא מחוסנת). החיסון שבשימוש גורם למחלה בבני אדם, ועל המחסנים לנקוט באמצעי זהירות מתאימים.
מאז שהחלו לחסן בצורה מסודרת את בעלי החיים חלה ירידה משמעותית במספר החולים. בארצות הברית, למשל, ב-1947, היו 6,321 חולים ואילו ב-1982 (מספר שנים לאחר שהתחילו לחסן) רק 154. בישראל, למרות הנהלים המחייבים של משרדי החקלאות והבריאות, יש לא מעט עדרים שאינם נמצאים תחת פיקוח וטרינרי ולכן גם לא מחוסנים.
עדיין לא פותח חיסון יעיל לבני אדם.
האם חלב עיזים לא-מפוסטר עוזר בהתגברות על פצעי מחלת הפה וגפיים?
רבים טוענים שחלב עיזים - רצוי ישירות מעטין העז - מקל ואף מרפא את הפצעים הכואבים המתפתחים בפה, הן ממחלת הפה והגפיים (ראו כאן) והן מסיבות אחרות. מחייבי השימוש טוענים, שיש כנראה גורם לא ידוע בחלב, שתהליך הפסטור פוגע בו. שוללי השימוש מצביעים על הסיכונים שבצריכת חלב בלתי מפוסטר, וחלקם טוענים שהשימוש בחלב העזים היה ממש לפני שהפצעים החלימו מאליהם, ושאין קשר בין ההחלמה לצריכת החלב. לא נעשו (וכנראה גם לא ייעשו - בגלל הקשיים הכרוכים בכך) ניסויים מבוקרים הבודקים את הקשר בין החלב להחלמת הפצעים.
מהם הסיכונים שבשימוש בחלב עזים בלתי מפוסטר? Brucellosis היא הסיכון העיקרי, אך גורמי מחלות נוספים יכולים לשגשג בחלב לא מפוסטר: גורמי השחפת, קדחת Q,Listeriosis (כולם חיידקים) וטוקסופלזמוזיס (טפיל איקריוטי). גורמים נוספים יכולים לזהם את החלב אם החיות מוחזקות במתקנים צפופים המגדילים את הסיכוי לזיהום העטינים בצואה.
קדחת מלטה היא מחלה לא נעימה ולעתים אף קטלנית. הפלה מדבקת גורמת לנזקים כלכליים לא מעטים במשקים בהם היא מתפרצת. שתי המחלות ניתנות למניעה, ועם פיקוח הדוק אולי גם יתאפשר להכחידן. בישראל, חלב ומוצריו ממקורות מפוקפקים הם המקור העיקרי למחלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה