מותו של אדם בקנזס כתוצאה ממחלה לא ידועה, הביא לגילוי נגיף ומחלה חדשים, שלא ברור עד כמה הם מסוכנים.
בקיץ 2014 הגיע לבית החולים האוניברסיטאי של קנזס אדם שגר במחוז בורבון (Bourbon) שבטקסס וננשך על-ידי קרציה. התסמינים ההתחלתיים שהתפתחו אצלו בעקבות הנשיכה היו עלייה בטמפרטורת הגוף, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ואובדן תיאבון. תסמינים אלה עוררו חשד שמדובר במחלה הנגרמת על-ידי נגיף heartland (נגיף שמוכר רק מ-2012), שקיים אף הוא באזור, או ב-Ehrlichiosis - מחלת חום ופריחה הנגרמת על-ידי מינים שונים של Ehrlichia, גם הם מועברים על ידי קרציות. אך בדיקות סרולוגיות להמצאות של נוגדנים נגד גורמי מחלה אלה, שללו זאת. ביינתיים התפתח אצל החולה כשל מערכות כללי, והוא מת מהמחלה.
החוקרים בבית החולים, בראשות דנה הוקינסון (Hawkinson), בודדו ואפיינו מגוף החולה נגיף שלא היה מוכּר להם. הם כינו את הנגיף ע"ש המחוז בטקסס שבו הוא אותר לראשונה – נגיף בורבון (BOUV). נגיף בורבון הוא נגיף עטוף (הקופסית החלבונית שלו עטופה בממברנה שמקורה במאכסן ובה משולבים חלבונים נגיפיים). החומר התורשתי שלו הוא שש מולקולות של RNA חד-גדילי שלילי (כזה שאינו מקודד במישרין יצירת חלבון). הנגיף משתייך לנגיפי התוגוטו (Thogotovirus), הנקראים כך כי הראשון מהם התגלה, בשנת 1965, בצאן ובבקר ליד יער תוגוטו (Thogoto) שבקניה. נגיפי התוגוטו משתייכים למשפחת הנגיפים Orthomyxoviridae, שאליה משתייכים גם נגיפי השפעת. הם נחשבו בעבר כנגיפי שפעת מסוג D. בניגוד לנגיפי השפעת, שבכל אחד מהם יש 8 מולקולות של החומר התורשתי, לנגיפי התוגוטו יש רק שש או שבע מולקולות.
שבעה נגיפי תוגוטו שונים מוכּרים ממזרח אירופה, אסיה ואפריקה, וזה הגילוי הראשון של נגיף מקבוצה זו בצפון אמריקה. נגיף הטוגוטו המוכּר מהעולם הישן (נגיף דורי - Dhori, DHOV) מועבר גם הוא על ידי קרציות, אך גם על ידי יתושות. נגיף זה מוכּר בהודו, במצרים, במזרח רוסיה ובפורטוגל כגורם למחלות חום ולדלקת מוח. ששת הנגיפים הנוספים מוכּרים בעיקר לחוקרי הנגיפים. נכון להיום, אין טיפולים לנגיפי התוגוטו השונים, וגם לא חיסונים.
היות שזה המקרה היחיד המוכּר של מחלה הנגרמת על ידי נגיף בורבון, לא ברור עדיין אם המחלה תהיה קטלנית לכל מי שיחלה בה, או כפי שמוכר מנגיפים רבים, המחלה תהיה קטלנית רק לחלק מהלוקים בה. האם היו חולים נוספים שלא אובחנו? ייתכן בהמשך יתאפשר גם לבדוק את זה. עכשיו צריך לאתר גם את הנשא הטבעי של הנגיף, ובעקבות כך גם את התפוצה הגיאוגרפית שלו.
היזהרו מקרציות...
הרשומה המקורית עובדה לידיעה ב"גליליאו" 198, מרץ 2015. עודכן
החוקרים בבית החולים, בראשות דנה הוקינסון (Hawkinson), בודדו ואפיינו מגוף החולה נגיף שלא היה מוכּר להם. הם כינו את הנגיף ע"ש המחוז בטקסס שבו הוא אותר לראשונה – נגיף בורבון (BOUV). נגיף בורבון הוא נגיף עטוף (הקופסית החלבונית שלו עטופה בממברנה שמקורה במאכסן ובה משולבים חלבונים נגיפיים). החומר התורשתי שלו הוא שש מולקולות של RNA חד-גדילי שלילי (כזה שאינו מקודד במישרין יצירת חלבון). הנגיף משתייך לנגיפי התוגוטו (Thogotovirus), הנקראים כך כי הראשון מהם התגלה, בשנת 1965, בצאן ובבקר ליד יער תוגוטו (Thogoto) שבקניה. נגיפי התוגוטו משתייכים למשפחת הנגיפים Orthomyxoviridae, שאליה משתייכים גם נגיפי השפעת. הם נחשבו בעבר כנגיפי שפעת מסוג D. בניגוד לנגיפי השפעת, שבכל אחד מהם יש 8 מולקולות של החומר התורשתי, לנגיפי התוגוטו יש רק שש או שבע מולקולות.
 |
| תרשים של נגיפי תוגוטו המקור: באדיבות ViralZone, SIB Swiss Institute of Bioinformatics |
שבעה נגיפי תוגוטו שונים מוכּרים ממזרח אירופה, אסיה ואפריקה, וזה הגילוי הראשון של נגיף מקבוצה זו בצפון אמריקה. נגיף הטוגוטו המוכּר מהעולם הישן (נגיף דורי - Dhori, DHOV) מועבר גם הוא על ידי קרציות, אך גם על ידי יתושות. נגיף זה מוכּר בהודו, במצרים, במזרח רוסיה ובפורטוגל כגורם למחלות חום ולדלקת מוח. ששת הנגיפים הנוספים מוכּרים בעיקר לחוקרי הנגיפים. נכון להיום, אין טיפולים לנגיפי התוגוטו השונים, וגם לא חיסונים.
היות שזה המקרה היחיד המוכּר של מחלה הנגרמת על ידי נגיף בורבון, לא ברור עדיין אם המחלה תהיה קטלנית לכל מי שיחלה בה, או כפי שמוכר מנגיפים רבים, המחלה תהיה קטלנית רק לחלק מהלוקים בה. האם היו חולים נוספים שלא אובחנו? ייתכן בהמשך יתאפשר גם לבדוק את זה. עכשיו צריך לאתר גם את הנשא הטבעי של הנגיף, ובעקבות כך גם את התפוצה הגיאוגרפית שלו.
היזהרו מקרציות...
האם ידוע מין הקרצית?
השבמחקלא. זה אחד הדברים שינסו לברר.
השבמחק