בשבוע שעבר פורסם שבשני טקסי ברית מילה, התינוקות נדבקו כנראה מהמוהלים בנגיפי הרפס, העלולים לגרום למחלה מוח קטלנית. ההדבקה בנגיף מתרחשת לאחר "מציצה" ישירה של הדם באמצעות הפה את פצע הברית.
נגיפי ההרפס מסוג 1, הגורמים לשלבקת השפתיים (מחלה המוכרת גם כפצעי קור או שלפוחיות חום), נפוצים מאד באוכלוסייה והערכות מדברות על כ-90% מהאנשים. הנגיפים בעלי יכולת חדירה והתרבות בתאים שונים, כאשר במצב לא פעיל הם במערכת העצבים.
 |
| נגיפי Herpes מבעד למקרוסקופ אלקטרונים CDC/ Dr. Fred Murphy; Sylvia Whitfield |
תחת תנאים מסויימים הם "פורצים" מקצוות העצבים בפה וגורמים לשלבקת השפתיים, שלרוב אינה חמורה ומתבטאת במקסימום בפצעים מציקים. אך במקרים נדירים, כמערכת החיסון חלשה (כמו לדוגמה במבוגרים מאד או בילודים), "פורצים" הנגיפים לדם ועלולים לגרום לדלקות גם באיברים אחרים.
מסוכנת במיוחד הדבקה נגיפית של מערכת העצבים המרכזית. דלקות במוח או בקרומים של המוח יכולות להיות קטלניות או לגרום לנזקים בלתי הפיכים.
בין ההתפרצויות, הנגיפים חבויים במערכת העצבים ואין כל סימן חיצוני לנשאות.
 |
| שלבקת השפתיים בילד בן 10 CDC/ Robert E. Sumpter |
בתינוק שנולד לאם שאינה נשאית ולכן לא העבירה לבנה את הנוגדנים נגד הנגיף, מערכת החיסון עדיין אינה בשלה, ואינה מסוגלת להתמודד עם הדבקה בנגיפים אלה - עלולה להתרחש הדבקה של נגיפי הרפס בילוד, כתוצאה מזיהום פצע המילה על-ידי המוהל או נשא אחר. ההדבקה עלולה להתפתח לזיהום עם נזקים בלתי הפיכים למערכת העצבים המרכזית, ובמקרים נדירים אף למוות (כמו בשנת 2012 בארה"ב).
בטקס המילה מתבצעת מציצה ישירה של הדם, על ידי המוהל, מפצע הברית - כלומר, יש מגע ישיר של הרוק הנגוע של המוהל עם פצע המילה. אם מתרחשת הדבקה מופיעות עד 14 יום לאחריה שלפוחיות אופייניות באזור ההדבקה. לעיתים מלוות השלפוחיות בסימני מחלה נוספים, כגון עלייה בטמפרטורת הגוף ו/או פירכוסים. בהמשך מתפשטת הדלקת אל האיברים הפנימיים ובמערכת העצבים המרכזית.
מבחינת המצווה הדתית, מנהג המציצה אינו הכרחי והוא תוספת מאוחרת לטקס הברית הקדום, וכוונתו המקורית הייתה לסייע לתינוק להחלים מהר יותר. מבחינה הלכתית-רפואית, קיימת אלטרנטיבה היגיינית מקובלת ומאושרת על ידי חלק מהממסד הרבני - מוהלים ששואבים את הדם באמצעות שפופרת. התיווך של השפופרת מונע את העברת נגיפי ההרפס, או גורמי מחלה אחרים, מהמוהל לילוד. פתרון אלטרנטיבי נוסף, שיכול לצמצם את הסיכון להדבקה, הוא חיוב המוהל בשטיפת הפה, בתחילת הטקס, בתמיסה המכילה אתנול בריכוז הגבוה מ-25%, האתנול ממיס את הממברנות של הנגיפים והופך אותם לחסרי יכולת הדבקה.
באוגוסט 2012, בעקבות עשרות מקרים מתועדים, של הדבקת הנימול בנגיף ההרפס, שהועבר מפיו של המוהל, פנה איגוד רופאי הילדים למנכ"ל משרד הבריאות דאז, ד"ר רוני גמזו, בדרישה לאסור על המוהלים את המציצה הישירה של הדם מאיבר המין הזכרי בפיהם, ולהשתמש בתחליף ההיגייני יותר, בו נשאב הדם באמצעות שפופרת. סגן שר הבריאות דאז, ח"כ יעקב ליצמן, היום שר הבריאות, התערב ומנע כל פרסום רשמי בנושא.
מקורות והרחבות
שני תינוקות נדבקו מהמוהל בהרפס בברית המילה - ואושפזו - YNET
דינה וולדרסקי - נגיף ההרפס הרדום – גליליאו 117, 2008
גזונדהייט ב. ועמיתיו, זיהומים בנגיף ההרפס לאחר ברית מילה עם מציצה פומית - ניתוח היסטורי ותרבותי, הרפואה, 2005.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מנע פרסום נגד ברית מילה - כיכר השבת
זה תקציר ועדכון של הרשומה הקודמת
ברית מסוכנת - על מילת ילודים, שלבקת השפתיים ודלקת מוח קטלנית - גליליאו 170, אוקטובר 2012
פורסם ב"מדע גדול בקטנה" - יוני 2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה