חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

12.7.14

אי התחסנות לא מקנה חסינות


בית המשפט בניו יורק החליט: ילדים לא מחוסנים לא יגיעו לבית הספר בזמן התפרצות של מחלה הניתנת למניעה

אחד ההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית הוא מניעה של מחלות זיהומיות על ידי פיתוח חיסונים נגד הגורמים של אותן מחלות. מחלות אלו מכונות היום "מחלות הניתנות למניעה" (Preventable diseases) וקיימת שגרת חיסונים מטעם רשויות הבריאות המחסנות את כל הילדים הבריאים, החל מיום היוולדם עד לתחילת העשור השני לחייהם. מחלת האבעבועות השחורות הוכחדה לחלוטין (ראו: כאן), ומחלות נוספות כגון שעלת, פוליו, חצבת, אדמת, חזרת ורבות אחרות ירדו במספר החולים בהן בצורה משמעותית. הירידה המשמעותית מתאפשרת כאשר מרבית האוכלוסייה - במקרים רבים יותר מ־90 אחוזים ואפילו יותר מ־95 אחוזים - מחוסנת.

תמיד היו אוכלוסיות שסירבו להתחסן, מסיבות דתיות, אידיאולוגיות או אחרות, ומדי פעם אנו שומעים על התפרצות מגפות של מחלות הניתנות למניעה בכיסי אוכלוסייה לא מחוסנים, למשל בריכוזים של כת האמיש בצפון אמריקה, או בריכוזים של יהודים חרדים בארצות הברית, באירופה ובישראל. בעשורים האחרונים, לנוכח התמעטות מספר הנדבקים במחלות הניתנות למניעה, הצטרפו למסורבי החיסונים הרבה מאוד אנשים שהחליטו מסיבותיהם שלהם לא להתחסן. כל עוד אנשים אלה היוו מיעוט שולי, והכיסוי החיסוני נשאר גבוה, אנשים אלה לא חלו בגלל שסביבתם הייתה מחוסנת ובעצם לא היה להם ממי
להידבק. אך בימים אלה מספרם הולך וגדל, והכיסוי החיסוני של האוכלוסיות יורד במקומות רבים מתחת לדרוש כדי למנוע התפרצות של מגפה. כתוצאה מכך יש התפרצויות חדשות של מחלות אלה.

האם יש לחייב את כל האוכלוסייה להתחסן? ואם לא, האם יש להרחיק את הלא מחוסנים מבתי ספר או משירותים קהילתיים אחרים? בנושא זה בדיוק פסק בית המשפט של מדינת ניו יורק שבארצות הברית.

ילד מתחסן נגד חצבת. אטלנטה 1962
המקור: CDC


החוק של מדינת ניו יורק קובע שבבתי הספר של המדינה ילמדו אך ורק ילדים שמחוסנים בהתאם למקובל במדינה, וכי בתי הספר רשאים לדחות ילדים שלא מתחסנים ללא סיבה רפואית או דתית. עם זאת, בזמן התפרצות מגפה של מחלה שניתנת למניעה, הילדים שאינם מחוסנים מפניה נדרשים להישאר בבית ואינם מורשים להגיע לבית הספר, כדי שלא יביאו את המחלה לבית הספר או לגן וידביקו את הילדים שהחיסון לא "תפס" אצלם (יעילות החיסונים אינה מלאה). במדינות אחרות בארצות הברית, בהן מיסיסיפי ומערב וירג'יניה, החוק מאפשר להימנע משגרת החיסונים אך ורק בגלל סיבות רפואיות.

ביוני 2014 עתרו שלוש משפחות שמסרבות לחסן את ילדיהם מסיבות אידיאולוגיות או דתיות (וכתוצאה מכך ילדיהן הושארו בבית לשבועות רבים ואפילו חודשים) לבית המשפט הפדרלי המחוזי של ברוקלין, בטענה שהשארת ילדיהם מחוץ לבתי הספר בהתאם למדיניות החיסונים מהווה פגיעה בזכויותיהן הדתיות. עתירתן נדחתה בטענה שבריאות הציבור קודמת לזכויות דתיות, ושבזמן מגפה ילדים שאינם מחוסנים מהווים סיכון משמעותי לאוכלוסייה המחוסנת.

השופט וויליאם קונץ השני (Kuntz II) הסתמך גם על פסיקה משנת 1905 שמעניקה למדינה סמכות בענייני בריאות הציבור. בשנת 1905 חוסנו כל התושבים במדינת מסצ'וסטס בזמן מגפה של אבעבועות שחורות, ומי שסירב נקנס בחמישה דולרים (כ־ 131 דולרים בערכים של היום).

על פי "ניו יורק טיימס", בכל בתי הספר של ניו יורק (ציבוריים ופרטיים) יש כיסוי חיסוני של 97 אחוז. בתוך שלושת האחוזים הנותרים (3,535 תלמידים) שוחררו רוב התלמידים מחובת החיסון מסיבות דתיות ומיעוטם מסיבות רפואיות. יש לציין כי ב־37 בתי הספר הפרטיים שבעיר שיעור המתחסנים נמוך מ־ 70 אחוז. להמחשה: שיעור ההתחסנות המינימלי המאפשר להימנע מחצבת, שהיא מחלה מידבקת מאוד, הוא 95 אחוזים. אם כך רק תלמידי בתי הספר הציבוריים מוגנים מפניה.

המשפחות מתכוונות לערער לבית המשפט העליון. נמשיך לעקוב בעניין.

המקור

הרשומה המקורית עובדה לכתבה ב"גליליאו" 192, ספטמבר 2014

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה