דפים

22.10.24

חשוב להתחסן נגד שפעת

 

התחסנתי היום  בקופת חולים כנגד שפעת  - להגן על עצמי וגם על הקרובים לי. מקרים ראשונים של המחלה כבר אותרו בארץ, חלקם מאושפזים בבתי החולים. אל תחכו לרגע האחרון כי אולי תדבקו קודם או שיאזלו החיסונים. הגנו על עצמכם ועל הקרובים לכם.


המקור:  Whoisjohngalt at English Wikipedia


ספוילר: החיסון מומת. הוא לא גורם לשפעת. הוא מגן ביעילות משתנה של 60-30 אחוזים מהדבקות במחלה, ומונע ביעילות של כ-90 אחוזים את סיבוכי המחלה

אם חשבתם שכשהאף דולף, וטמפרטורת הגוף עולה קצת זה שפעת, זה ממש לא. לרוב מדובר בהצטננות (או צננת) שנגרמת על-ידי נגיפים אחרים. והיא מתמשכת כיומיים שלושה.

השפעת היא מחלה נגיפית קשה וממושכת (כשבוע ומעלה) העלולה להסתבך - והסיבוכים הם אלה הגורמים לתמותה באחד מכל 1000 חולים. בין 5% ל-20% מהאוכלוסייה יחלו בשפעת בישראל כל שנה והיא מסכנת במיוחד קשישים, תינוקות, מדוכאי מערכת חיסון ונשים בהיריון. אך גם אנשים בריאים יכולים להסתבך.

File:Ferret 2008.png
חמוס - חיית המודל לחקר המחלה באדם
צילום:  Alfredo Gutiérrez, wikimedia commons

נגיפי השפעת השונים גורמים לשפעת גם בעופות, פרות, חזירים ובעלי חיים נוספים. חיית המודל לחקר הנגיפים והמחלה היא החמוס, שכל נגיפי השפעת של האדם, מדביקים גם אותה. נגיפים אלה אינם יציבים, ושינויים גנטיים (ואנטיגניים) חלים בהם כל הזמן. תופעה זו אחראית למגוון הגדול של נגיפי השפעת המוכרים לנו, שממשיכים להשתנות לנגד עינינו.

נגיף שפעת החזירים במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: CDC / C. S. Goldsmith and A. Balish 
נגיפי שפעת H3N2 במיקרוסקופ אלקטרונים חודר
CDC/Science Photo Library

זמן הדגירה של המחלה הוא 72-18 שעות, ואז השפעת מופיעה בפתאומיות: עלייה חדה בחום הגוף, כאבי ראש ושרירים, שיעולים, כאבי גרון, אף דולף/סתום ועייפות יתר, בילדים יש גם כאבי בטן, הקאות ושלשולים. כאחוז (אחד ממאה) מהחולים בשפעת יתאשפזו בבתי חולים לטיפול בסיבוכים שלה, הנפוץ בהם הוא דלקת ריאות. חלקם מגיעים לטיפול נמרץ נשימתי.

נגיפי שפעת העופות, H5N1, במיקרוסקופ אלקטרונים
המקור:  CDC and NIAID

ההדבקה בשפעת מתרחשת לרוב דרך האוויר, באמצעות עיטוש, שיעול ואף דיבור רגיל, אך גם על-ידי מגע יד בחפצים מזוהמים, למשל מטפחות משומשות, או משטחים שהתעטשו לעברם, והכנסת היד לפה (כמו שילדים רבים עושים). 

עיטוש:  צילום במהירות גבוהה
CDC/ Brian Judd, 2009

תרשים הממחיש העברה גורמי מחלה מריאות של אדם חולה לריאות של אדם בריא כתוצאה של התעטשות
CDC

במקומות פתוחים ו/או מאווררים היטב הסיכוי להידבק נמוך יותר. לרוב נדבקים במקומות סגורים בהם שוהים אנשים רבים, שחלק מהם חולים או נשאים של נגיפי השפעת - אוטובוסים, רכבות, מטוסים, כיתות לימוד וגנים.

הרכבת הקלה בירושלים - נבנתה מראש ללא אפשרות פתיחה של חלונות.
 צילום: כפיר - הרכבת הקלה בירושלים

כדי להפחית את התפשטות המחלה רצוי מאד שחולים ישארו בבית, ושכולם ישטפו היטב ידיים במים וסבון לפני שמכניסים ידיים לפה (לא מעשי בילדים קטנים....). לצערנו, גם פתיחת חלונות ברכבות ובאוטובוסים עמוסים אינה אפשרית היום.

מדוע צריך להתחסן מחדש כל שנה?
כשנגיפי השפעת מתרבים חלים בהם מוטציות והם משתנים במהירות בחלבוני המעטפת שלהם. שינויים אלה גורמים לכך שמערכת החיסון מתקשה לזהות אותם ולהתגונן מפניהם, גם אצל אלה שחלו בעבר או התחסנו. לפעמים מופיעים גם זנים חדשים, שדומים להם לא היו מוכרים קודם. לכן כל שנה מייצרים חיסון שפעת חדש נגד הזנים שהיו נפוצים בעונות הקודמות וצפויים להיות נפוצים גם בעונה הקרובה. 

האריזה של תרכיב החיסון הנוכחי -  מזרק מוכן לשימוש


החיסון המוזרק המכיל רק חלבוני המעטפת של ארבעת זני השפעת ומיועד לכולם - מעל גיל חצי שנה. ארגוני הבריאות בכל העולם ממליצים לכלל האוכלוסיה מעל גיל חצי שנה להתחסן נגד שפעת מידי שנה לקראת החורף, לא רק לקבוצות הסיכון.

החיסון מגן על המתחסנים, אך גם על סביבתם, כי הם בסיכוי נמוך יותר לחלות ולכן הסיכוי שיפיצו את המחלה לאנשים שבסיכון גם יורד: תינוקות עד גיל חצי שנה שלא יכולים עדיין להתחסן, מבוגרים שמערכת החיסון שלהם כבר נחלשה, מדוכאי חיסון, חולים במחלות כרוניות ועוד. ככל שיש יותר מחוסנים מואטת התפשטות המחלה ופחות אנשים נדבקים וחולים.

נגיפי שפעת החזירים (צהוב) מנצים מתאים בתרבית - במיקרוסקופ אלקטרונים
המקור:  NIAID

תופעות לוואי ויעילות
אנשים רבים לא חשים כלל בתופעות לוואי לחיסון המוזרק. בחלק מהמתחסנים יש תופעות לוואי קלות, שעיקרן חום, אודם וכאב במקום הזריקה, והוא נחשב בטוח ביותר. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות כאבי ראש, כאבי שרירים וחום נמוך - תופעות שחולפות תוך יום-יומיים.


מדוע, למרות החיסון, חולים אנשים לפעמים בשפעת?
יש שתי סיבות עיקריות לכך: החיסון לא יעיל במאת האחוזים ואצל מיעוט מהמתחסנים הוא לא נקלט. הסיבה הנוספת היא הופעה של זן אחד או יותר שלא אותרו עדיין בעת הכנת תרכיב החיסון (ההחלטה איזה זנים יכללו בחיסון מתקבלת כחצי שנה לפני הגעת החיסונים - הרי צריך לייצר אותם). לכן יעילות החיסון משתנה בין 30 אחוזים ל-60 אחוזים. אך גם יעילות חלקית זו מפחיתה משמעותית את כמות האשפוזים והתמותה. החיסון גם מפחית סיבוכים ואת חומרת המחלה, אם נדבקים בזן של שפעת שלא נכלל בחיסון.


קריקטורה שפורסמה בברצלונה ב-1918 -
על משחק כדורגל טרגי בין האל היווני מרס לבין מגפת השפעת הספרדית


התחסנו, כדי שיהיה לכולנו חורף עם הרבה פחות שפעת!


להרחבה 
פורסם במקביל גם בטוויטר 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה