חצב מצוי - פרח של קיץ

חצבים מצויים - בחולות נחל אלכסנדר, אוגוסט 2016

שוב פורח החצב
וזה סימן שבא הסתיו
וימים טובים באים עכשיו
שוב פורח החצב

מתוך "שיר פורח"  - הגרסה העברית של נעמי שמר לשיר האמריקאי Happy days are here again

החצב המצוי (Drimia maritima) הוא פרח גדול ומוכר, ממשפחת האספרגיים (שפוצלה לאחרונה ממשפחת השושניים). יש המתייחסים אליו כאחד ממבשרי הסתיו, למרות שראשוניו כבר פורחים  באמצע הקיץ (בחודש יולי).  לחצב יש עמוד פריחה גבוה, עם פרחים לבנים. הוא פורח בעיקר באיזורי ההר ובשפלה בחבלים הים תיכוניים, אך גם במדבר מוצאים לפעמים פרחים בודדים. 

יש ויכוח אם שמו, חצב, מקורו בכך מפריחתו מתחילה במחצית חודש אב, או בגלל ששורשיו חוצבים בסלעים את דרכם.

בצלים של חצב מצוי, למעלה "חצובים" בין הסלעים
למטה, כשהעלים מגיחים. שמורת עין פרת - אוקטובר 2014

בקיץ ובסתיו (החל מיולי) עולה וצומח מהבצל שטמון באדמה עמוד פריחה מרשים (70 עד 180 ס"מ), בו פורחים כ-250-50 פרחים בתפרחת דמוית שיבולת, מלמטה למעלה (בקבוצות של כ-30). לכל פרח, שקוטרו כ-1 ס"מ יש ששה עלי כותרת לבנים שמבחוץ עובר במרכזם פס ירקרק חום. בתוך כל פרח יש ששה אבקנים ושחלה משולשת. כל פרח שופע צוף ובשל כך זוכה לביקור של חרקים רבים שמאביקים אותו. (קיימת גם אפשרות של האבקת רוח והאבקה עצמית שמתרחשות במידה ולא מתרחשת האבקת חרקים).

עלים של חצב מצוי,  שמורת עין פרת - אוקטובר 2014

עמוד פריחה זה נובל, מפזר את זרעיו מסביב ונופל.  בחורף, עוד לפני הגשמים מגיחים העלים הגדולים שאחראים לצבירת האנרגיה מהשמש ואגירתה בחומרי תשמורת, שחלקם רעילים. העלים מסיימים את תפקידם ומתים בראשית אפריל. באדמה נותר הבצל, שגם הוא רעיל,  שקוטרו עשוי להגיע עד 25 ס"מ. מתחתית הבצל בולטת כלפי מטה ציצת השורשים.

מין נוסף של חצב - קטן הרבה יותר והרבה פחות מוכר - צומח בצפון הנגב - זהו החצב הגלוני (Drimia undulata).

חצבים גלוניים - בנחל הבשור, אוגוסט 2017

לקריאה נוספת

חצב מצוי - מייק לבנה, באתר צמח השדה
חצב מצוי - אבינועם דנין - צמחיית ישראל ברשת


גירסה מקוצרת של רשימה זו פורסמה ב"מדע גדול בקטנה"