Vasculotide - לנצח את השפעת

חוקרים פיתחו תרופה שחוסמת כניסת נוזלים לריאות ועשויה להציל חולי שפעת.

שפעת היא מחלה עונתית, מידבקת מאד, חורפית בעיקרה, של דרכי הנשימה העליונות. המחלה נגרמת על-ידי נגיפי השפעת (influenza). חומרת המחלה שונה בחולים שונים, ובקבוצות סיכון מסוימות (קשישים, יילודים, פגועי מערכת חיסון). הסיבוכים מהמחלה היכולים לגרום למוות הם לרוב דלקות בריאות – הנגרמות לעתים על ידי נגיפי השפעת עצמם, או על ידי חיידקים סתגלנים (אופורטוניסטים – שמנצלים את המצב הירוד של הריאות כתוצאה מהמחלה ושאינם גורמים למחלה באנשים בריאים), ולעתים גם שילוב של השניים.

כשהדלקת מחמירה, נפגעת השכבה של תאי האנדותל המפרידה בין מערכת הדם למערכת הנשימה. כתוצאה מכך יש חדירה מסיבית של נוזלים לתוך הריאות (כמעט כמו בטביעה...) העלולה להוביל לקריסה של הריאות ולתוצאה קטלנית.

התרופות המעטות הקיימות נגד שפעת,  בהם משתמשים במקרים החמורים, מעכבות את תהליך השכפול של נגיפי השפעת: טמיפלו (Oseltamivir) ורלנזה (Zanamivir) מעכבות את פעילות האנזים הנגיפי נוירמינידז (Neuraminidase), המאפשר את "התעטפות" הוויריונים (החלקיקים הנגיפיים שנוצרים בתוך התא) בממברנה של התא המאכסן בעת יציאתם מהתא,  וכתוצאה מפעילות התרופות מוקטנת כמות ה"צאצאים" של הנגיף היוצאים מהתא המודבק. התרופות אמנטדין (Amantadine) ורימנטדין (Rimantadine) מנטרלות את החלבונים של הנגיף ה"משחררים" מהקופסית את חומצת הגרעין (תהליך ה"השלה"). כשהעומס הנגיפי גבוה מדי, התרופות לא עוזרות. כמו כן, חלק מהזנים פיתחו עמידות בפני חלק מהתרופות.

האלטרנטיבה המניעתית, על ידי חיסונים, עובדת בצורה חלקית: כל שנה נעשית הערכה ברשויות הבריאות המרכזיות, איזה זני נגיפים יהיו נפוצים באותה שנה והיכן יופיעו. כנגד זנים אלה מפתחים תרכיב חיסון. קיימים תרכיבים המכילים נגיפים חיים מוחלשים, ואחרים המכילים נגיפים מומתים (בישראל משתמשים בתרכיב של נגיפים מומתים). התרכיב ניתן לכל האוכלוסיות שבסיכון. לפעמים קולעים, ותרכיב החיסון אכן מחסן בפני המחלה באותה שנה, ולפעמים התחזיות מתבדות, כולן או חלקן, כתוצאה מהגחה של זני נגיפים אחרים.

לפיכך, למרות החיסון והתרופות, עדיין יש ברחבי העולם מיליוני חולי שפעת בשנה ומאות אלפים לא שורדים. ובכל זאת לא מדובר על שפעת קטלנית במיוחד כמו השפעת הספרדית – שקטלה כ-50 מיליון איש לאחר מלחמת העולם הראשונה.

קבוצת חוקרים בראשות וורן לי (Lee) מאוניברסיטת טורונטו, רתמה לטיפול בשפעת את הפפטיד הסינתטי הקצר המכונה  Vasculotide, הפפטיד נקשר לקולטן ממברני של תאי האנדותל (המכונה Tie2), וכתוצאה מכך התאים מפחיתים את מעבר הנוזלים אל תוך נאדיות הריאה. כך מואטת החסימה של הריאות וסיכויי השרידה של החולים עולה.

Vasculotide
המקור

החוקרים בדקו את יעילותה של התרופה על עכברים שהודבקו בשלושה זנים קטלניים שונים של שפעת. התרופה אפשרה ל-80 אחוזים מהעכברים לשרוד את השפעת (בקבוצת הביקורת העכברים לא שרדו), גם כשניתנה 72 שעות לאחר הופעת הסימנים של המחלה.

התרופה כלל אינה מתמודדת עם הנגיפים, אלא עם התסמין הקטלני של המחלה, והיא מעמידה יותר זמן למערכת החיסון להתמודד עם הנגיפים.

החוקרים מתכננים לבדוק איך הפפטיד ישפיע על חולי שפעת אנושיים, ומקווים לקבל תוצאות טובות בקרב העכברים. ימים יגידו.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי - בכתב העת Scientific Reports (מקבוצת Nature)

שפעת חורפית ושפעת החזירים: אנטומיה של מחלה - "גליליאו" 130, 2009.

רשומה זו עודכנה לכתבה ב"גליליאו" 203, אוגוסט 2015