האם זה ייושם בקרוב בברזיל?
קדחת דנגי (Dengue fever) היא מחלה נגיפית, שגורמים לה ארבעת נגיפי הדנגי (DENV1-4) המוכרים, ונגיף חמישי חדש התגלה בשנה שעברה. הנגיפים מועברים מחולה לחולה באמצעות יתושים מהסוג Aedes aegypti.
המחלה פוגעת מדי שנה בכ-50 מיליון איש ברחבי העולם, בעיקר באזורים טרופיים: באסיה, באמריקה הלטינית, בדרום ארצות הברית, באיים הקריביים, באוסטרליה, ובאיי האוקיינוס השקט. 25 אלף איש מתים ממנה בשנה, ורבים אחרים מאושפזים תקופות ממושכות.
 |
| חולה בשלב המדמם של קדחת דנגי המקור |
התסמינים הראשוניים דומים לתסמינים של שפעת, אך במקרים רבים הם מחמירים: טמפרטורת הגוף עולה, הראש כואב, בעיקר מאחורי העיניים, כאבי פרקים מאוד חזקים (שהקנו למחלה גם את השם: הקדחת ששוברת עצמות...), פריחה בכל הגוף, הקאות, בחילות ואובדן תיאבון. במקרים החמורים יותר מתפתחת קדחת מדממת (Dengue haemorrhagic fever :DHF): כלי דם מתחילים לדלוף ומתחיל דימום בעיקר מהאף ומהפה. ללא טיפול קריסת כלי דם עלולה לגרום להלם ולמוות. חולים רבים מאושפזים תקופות ממושכות, ועלות הטיפול בהם מעל מיליארד דולר אמריקאי בשנה.
 |
פריחה אופיינית למחלת הדנגי
המקור: Foto:etsu.edu |
חולה שנדבק והחלים מחוסן לכל ימי חייו רק מפני הזן שבו הודבק, אך הוא עדיין יכול לחלות באחד מהזנים האחרים (לעתים הרגישות כלפיהם אפילו מוגברת). עדיין אין חיסון או טיפול ספציפי למחלה. ב"צנרת" נמצא חיסון כנגד ארבעת הזנים המוכרים. הדרך היעילה ביותר כיום למנוע את המחלה היא להפחית את כמות היתושים המעבירים את הנגיפים מחולה לחולה. כמובן שחומרים דוחי יתושים גם הם יכולים לעזור...
 |
| נקבה של היתוש Aedes aegypti בפעולה צילום: USDA |
נקבת היתוש היא אמנם הנשא הבלעדי של נגיפי הדנגי, אבל מלבדם היא עלולה לשאת גם את הנגיפים הגורמים לקדחת הצהובה (yellow fever) ולצ'יקונגוניה (chikungunya). היתושה, כבמיני יתושים אחרים, עוקצת בני אדם כדי לשאוב מהם דם הדרוש להתפתחות הביצים שהיא נושאת. במידה והנעקץ חולה, שואבת היתושה למערכת העיכול שלה גם נגיפים מדמו. כשהיא עוקצת את הקורבן הבא, היא מעבירה אליו את הנגיפים שאספה קודם... זכרי היתושים אינם מעבירים את הנגיפים מכיוון שאינם עוקצים.
ברזיל היא מדינה "מוכת דנגי". בשנת 2013 דווח שם על כ-660 אלף מקרי מחלה ו-249 מהחולים מתו. השלוחה הברזילאית של החברה הביוטכנולוגית הבריטית אוקסיטק (Oxitec), רוצה לשחרר לטבע יתושים זכרים מהונדסים גנטית, המכונים OX513A. יתושים אלה גדלים במעבדה בנוכחות המטבוליט החיידקי טטרציקלין (שבהקשרים אחרים הוא מוכר כאנטיביוט), ובהעדרו, הזחלים מתים לפני גלגולם ליתוש בוגר. לטענת החוקרים, שחרור כמויות גדולות של יתושים מהונדסים בשטחים הנגועים, וזיווגם הצפוי עם יתושות מהבר – שיוביל לצאצאים שאינם פוריים, יוביל להפחתה משמעותית במספר היתושים, ואולי אף להכחדה שלהם.
החוקרים החדירו ליתושים טרנספוזון(piggyBac LA513) שמקורו בנגיף הצמחי Baculovirus. הטרנספוזון מכיל שני גנים: גן המקודד חלבון פלורסנטי זוהר (DsRed2 - שמקורו ביצורים ימיים) – לזיהויים בחשיכה של יתושים מהונדסים, וגן נוסף (שמקורו בזבוב התסיסה, המכונה tTAV), שתוצרו החלבוני רעיל לזחלים. בנוכחות טטרציקלין התוצר הרעיל לא נוצר והזחלים יכולים להתבגר. בתנאים טבעיים, אין טטרציקלין, נוצר החלבון הרעיל והזחלים לא שורדים.
השימוש הניסיוני הראשון ביתושים אלה, בקנה מידה קטן, נעשה ב-2002 באיי קיימן, בארצות הברית ובמלזיה, ואף בצפון ברזיל (במדינת באהיה). ב-2010, באיי קיימן, פוזרו שלושה מיליון יתושים, וכתוצאה מכך ירד מספר היתושים באיים בכ-80 אחוזים.
המפעל מסוגל כעת לייצר חצי מיליון יתושים זכרים בשבוע, והכוונה היא לרבע את הכמות (לשני מיליון) בהמשך.
.הרשויות ברזיל עוד לא אישרו את שחרור היתושים, ומקוים שהאישור יינתן בקרוב. כמובן שהמתנגדים לכל סוג של הנדסה גנטית, מנסים למנוע את האישור.
ברזיל היא מדינה "מוכת דנגי". בשנת 2013 דווח שם על כ-660 אלף מקרי מחלה ו-249 מהחולים מתו. השלוחה הברזילאית של החברה הביוטכנולוגית הבריטית אוקסיטק (Oxitec), רוצה לשחרר לטבע יתושים זכרים מהונדסים גנטית, המכונים OX513A. יתושים אלה גדלים במעבדה בנוכחות המטבוליט החיידקי טטרציקלין (שבהקשרים אחרים הוא מוכר כאנטיביוט), ובהעדרו, הזחלים מתים לפני גלגולם ליתוש בוגר. לטענת החוקרים, שחרור כמויות גדולות של יתושים מהונדסים בשטחים הנגועים, וזיווגם הצפוי עם יתושות מהבר – שיוביל לצאצאים שאינם פוריים, יוביל להפחתה משמעותית במספר היתושים, ואולי אף להכחדה שלהם.
החוקרים החדירו ליתושים טרנספוזון(piggyBac LA513) שמקורו בנגיף הצמחי Baculovirus. הטרנספוזון מכיל שני גנים: גן המקודד חלבון פלורסנטי זוהר (DsRed2 - שמקורו ביצורים ימיים) – לזיהויים בחשיכה של יתושים מהונדסים, וגן נוסף (שמקורו בזבוב התסיסה, המכונה tTAV), שתוצרו החלבוני רעיל לזחלים. בנוכחות טטרציקלין התוצר הרעיל לא נוצר והזחלים יכולים להתבגר. בתנאים טבעיים, אין טטרציקלין, נוצר החלבון הרעיל והזחלים לא שורדים.
השימוש הניסיוני הראשון ביתושים אלה, בקנה מידה קטן, נעשה ב-2002 באיי קיימן, בארצות הברית ובמלזיה, ואף בצפון ברזיל (במדינת באהיה). ב-2010, באיי קיימן, פוזרו שלושה מיליון יתושים, וכתוצאה מכך ירד מספר היתושים באיים בכ-80 אחוזים.
המפעל מסוגל כעת לייצר חצי מיליון יתושים זכרים בשבוע, והכוונה היא לרבע את הכמות (לשני מיליון) בהמשך.
.הרשויות ברזיל עוד לא אישרו את שחרור היתושים, ומקוים שהאישור יינתן בקרוב. כמובן שהמתנגדים לכל סוג של הנדסה גנטית, מנסים למנוע את האישור.
לקריאה נוספת
אתר חברת אוקסיטק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה