על סוחרי פרוות, ציידים, ושחפת חבויה

מהיכן וכיצד הגיעה לאינדיאנים בקנדה מגיפת השחפת של סוף המאה ה-19?

חיידקי Mycobacterium tuberculosis במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום:  CDC/ Dr. Ray Butler

תעלומה לא מובנת בהיסטוריה האפידמיולוגית של שחפת הגיעה לאחרונה אל פתרונה: לא היה ברור מה מקורה של מגפת השחפת שפרצה בין האינדיאנים בסוף המאה ה-19, מיד לאחר שעברו להתגורר בשמורות. זאת, משום שבאותה תקופה לא היה מגע בין האוכלוסייה הצרפתית (שהביאה אתה את המחלה מאירופה) לאוכלוסיה האינדיאנית.

קייטלין פפרל (Pepperell) וג'ולי גרנקה (Granka) מאוניברסיטת סטנפורד אספו את זני השחפת הקיימים היום באוכלוסיית קנדה וקבעו את הרצף של החומר התורשתי של הזנים השונים. הם מצאו כי אכן זן מסויים, המכונה D56Quebec, קיים גם באוכלוסייה האינדיאנית של צפון קנדה, אך גם באוכלוסיה צרפתית באזור קוויבק. גם כיום וגם כשהגיעה האוכלוסייה הצרפתית לקנדה, בסוף המאה ה-18, אין, ולא היה, מגע ממושך בין האוכלוסיות שיכול להסביר את החיידק המשותף. מעקב היסטורי אחר האירועים בקנדה מצא שהקשר כנראה התרחש אצל כמה סוחרי פרוות צרפתים וציידים אינדיאנים בודדים. האחרונים נשאו את החיידק בצורה רדומה, ותוך כדי "העבירו" אותו לפרטים בודדים אחרים. כך המשיך התהליך כ-100 שנה, עד שנוצרו בשמורות התנאים "האופטימליים" (צפיפות ושהייה במבנים לא מאווררים) להתפרצות המגיפה.

Caitlin S. Pepperell, et al, 2011, Dispersal of Mycobacterium tuberculosis via the Canadian fur trade, PNAS 108: 6526-6531

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 164, אפריל 2012.