כשהשטן מחייך - אתם ממש לא - על מחלת הצפדת

לאחרונה התפרסם בתקשורת סיפורו של הילד מאורגון שחלה לפני שנתיים במחלת הצפדת (טטנוס), ושרד בזכות הטיפול רפואי (היקר מאד...) שקיבל.

נפצעתם, שריטה קלה, ואולי אף פצע יותר עמוק, אתם לא ממש מתייחסים. אולי אתם חובשים ומחטאים קצת את הפצע ונותנים לו להחלים לבד. לאחר כמה ימים אתם מרגישים כאבים בכל מיני אזורים בגוף - הלסת כואבת, העורף מתקשה, קשה לכם לבלוע. אתם לא מחייכים, אך שרירי הפה מתכווצים נגד רצונכם ואתם נראים כאילו מחייכים. אתם לא יכולים להפסיק לחייך ואתם עכשיו ממש מבוהלים - כי זה החיוך של השטן...

חולה טטנוס - ציור של סיר צ'רלס בל - 1809

כך מתחילה המחלה הקרויה בעברית צפדת או פלצת, המוכרת יותר בשמה הלועזי טטנוס (tetanus). המחלה מכונה גם "חיוך השטן" (Devil's smile) ו"מוות בשבעה ימים" (The seven day death) - מחלה קשה שללא טיפול בזמן מסתיימת בכ-40-20 אחוזי תמותה, ועם אבחון מהיר וטיפול בבית חולים מצויד היטב ניתן לשרוד ולאחר מספר חודשים להשתקם ולחזור ברוב המקרים לתפקוד נורמלי. בעולם השלישי, שם אין ציוד מתאים בבתי החולים, התמותה גבוהה בהרבה. שם גם מתים רבים מהילודים כתוצאה מתחלואה בטטנוס מיד עם לידתם.

בזמן הפציעה חודרים לפצע הפתוח נבגים של חיידקי Clostridium tetani ביחד עם חיידקים נוספים. מספר ימים (21-3) לאחר סגירת הפצעים מתפתחים בהם, בעזרת החיידקים הנוספים, תנאים אל-אוירניים המאפשרים לחיידקי הצפדת לנבוט, לשגשג ולהפריש רעלנים. הרעלנים מתפשטים ממקום הזיהום דרך הדם ונצמדים לשרירים, ומונעים מהם את שחרור הכיווץ. ההתכווצויות של השרירים מחמירות ועלולות לגרום לשבירת עצמות ואף לחנק כתוצאה מהפסקת הנשימה.

צילום דרך מיקרוסקופ של חיידקים ונבגים של Clostridium tetanii, הגורמים למחלה.

המקור: CDC, 1979

תרכיב החיסון נגד המחלה, הקיים כבר משנות ה-20 של המאה ה-20, כולל את הרעלן העיקרי של החיידקים, tetanospasmin, שעבר טיפול כימי (בפורמלין) שמנטרל את פעילותו, אך שומר על תכונותיו האנטיגניות (הוא מזוהה על-ידי מערכת החיסון כמו הרעלן המקורי). בישראל החלו לחסן בשנת 1955.

חיסוני השגרה (כחלק מהחיסון המשולש החיידקי – קרמת, צפדת ושעלת) ניתנים בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי-שנה, שנה, כיתה ב, כיתה ח, ובזמן הגיוס לצבא. ההנחיות למבוגרים הם להתחסן שוב כל 10 שנים, וכשמדובר בפציעה חמורה להתחסן שוב אם עברו חמש שנים. החיסון מומלץ גם לנשים בהריון, בסביבות השבוע ה-30 כדי להגן על הילוד/ה בעיקר מפני שעלת.

המחלה עלתה לאחרונה לכותרות במרץ 2019, כאשר פורסם בדיעבד סיפורו של ילד בן 6 ממדינת אורגון שבארצות הברית שחלה בצפדת לפני כשנתיים (ב-2017) לאחר שנחתך קלות במצחו בחווה של הוריו. הם חיטאו וחבשו את הפצע בבית. הם כלל לא הגיעו למרפאה. נקודה חשובה נוספת - הם לא חיסנו את הילד בחיסוני השגרה.

ששה ימים אחרי הובהל הילד באמבולנס אווירי לבית החולים בפורטלנד. לטיפול במחלת הצפדת - מקרה ראשון של צפדת במדינה לאחר כ-30 שנה. הוא הוכנס לטיפול נמרץ וחובר למכשירים במשך שבועות שלמים - בחשכה ועם אטמי אזניים. כי למרות כל התרופות שקיבל, כל תזוזה בסביבה וכל רעש אקראי היו גורמים לכל גופו להתכווץ ולכאבים נוראיים. הרופאים, התרופות (ביניהן נוגדנים כנגד הרעלן, ואנטיביוטיקה כנגד החיידקים) והמיכשור הצליחו להציל אותו. הטיפול הרפואי עלה למעלה מ-800,000 דולר. לאחר הטיפול הוא עבר שיקום ממושך של כשלושה וחצי חודשים, שבעקבותיו יכול היה לשוב לביתו.

למרות נסיונות הרופאים לשכנע את ההורים לחסן את הילד, כנגד צפדת ושאר חיסוני השגרה, הם התעקשו בסרובם. הילד עלול לחלות בצפדת שוב... להבדיל ממחלות אחרות, שהמחלה מחסנת מפני תחלואה חוזרת, זה לא המקרה כאן.

הצפדת כמעט ולא מוכרת לנו כי רובנו מחוסנים נגדה החל מגיל חודשיים. כך שמה שמתואר למעלה קורה רק ללא מחוסנים. ואכן, עשרות שנים לא היו בארץ מקרים של טטנוס. בעשור האחרון היו שלושה חולים בוגרים: 

ב-2013 אושפזה בטיפול נמרץ בבית החולים לניאדו בנתניה אשה בת 81, כחודש לאחר שנפצעה בגינתה, ולפצע חדר חול. כנראה שהיא חוסנה בעברה, אך הרבה יותר מ-10 שנים לפני הפציעה. ב- 2016 אושפז בטיפול נמרץ של בית החולים איכילוב עובד זר מאריתראה, בן 30, שהובא לבית החולים במצב של נוקשות שרירים ופרכוסים. 10 ימים קודם לכן הוא נדקר ממסמר. ב-2018 אושפז בטיפול נמרץ בבית החולים ברזילי באשקלון פליט מסודן, תושב קרית מלאכי, כחודש לאחר שנפל מאופניו ופצע את כף ידו בנפילה. שניהם לא חוסנו בארץ, ובמדינת מוצאם לא מחסנים. את שלושתם הצליחו להציל.

ילוד שלקה בצפדת כמה ימים לאחר הלידה - CDC, 1975

מחלת הצפדת היא מחלה קטלנית מאד, במיוחד בעולם השלישי, ומאד לא נעימה לשורדים אותה. היא כמעט ולא קיימת בזכות החיסון כנגד הרעלן המופרש של החיידק הגורם למחלה. שימו לב. החיידקים הגורמים למחלה נמצאים מסביבנו כל הזמן, ואם יגיעו לפצע של אדם לא מחוסן, יגרמו בו למחלה. הקפידו לחסן את ילדיכם בהתאם ללו"ז שנקבע על-ידי רשויות הבריאות ודאגו לחסן את עצמכם אחת ל-10 שנים. ואם נפצעתם פציעה עמוקה, ועברו למעלה מחמש שנים מאז שהתחסנתם, התחסנו שוב.

כן - היד תכאב לכם כשלושה ימים לאחר החיסון - זו תופעת הלוואי העיקרית והנפוצה של החיסון. אבל זה בהחלט שווה את זה.

מקורות וקריאה נוספת

תאור המקרה של הילד מאורגון - CDC

על מחלת הצפדת - באתר ה-CDC

באתר ארגון הבריאות העולמי

צפדת - טטנוס - באתר משרד הבריאות

כתבה של חדשות 2 מ-2013 - על חולת צפדת בת 81

כתבה מ-YNET מ-2016 - על חולת צפדת בן 30

כתבה מ-Doctors only מ-2018 - מחלת טטנוס פעילה בפליט סודני

פורסם גם באתר הפייסבוק - מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה