חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

20.10.18

מי צריך להשלים חיסונים נגד חצבת?


בעיצומה של התפרצות חצבת, למעלה מ-1400 חולים, ותינוקת אחת שמתה. כדאי שכל אחד מאיתנו ידע מה מצבו החיסוני לגבי מחלה זו ואם לא חלה, או חוסן מגיל שנה בשתי מנות של MMR או MMRV כדאי שישלים. 

כרזות לחיסון נגד חצבת - בשנות ה-60 של המאה הקודמת
המקור: CDC
אנחנו נמצאים בעיצומה של התפרצות חצבת - כבר יש למעלה מ-1400 חולים, וכנראה שיש חולים נוספים שלא יודעים עליהם. ירושלים וצפת הם מרכזי ההתפרצות, ויש בהם מאות מקרים, אבל יש גם גם במקומות אחרים. ילדה אחת כבר נפטרה מהמחלה ואם המספרים יעלו, נשמע גם על מקרי תמותה נוספים. כשליש מהחולים יחוו סיבוכים נוירולוגיים ונשימתיים, חלקם בלתי הפיכים (כמו חרשות) . חלק קטן מאותם החולים (לרוב ילדים מתחת לגיל שנתיים) עלולים לחוות סיבוך קטלני - דלקת מוח ייחודית המכונה SSPE (ראשי תיבות: Subacute sclerosing panencephalitis) - בין 15-5 שנים לאחר שכביכול החלימו מהמחלה.

מחקר הראה שהמחלה מוחקת את הזכרון החיסוני של החולים, כך שהיא חושפת אותם לתחלואה חוזרת במחלות שחלו בעבר (או התחסנו) ושהיו אמורים להיות מחוסנים כלפיהן.

מקור המחלה במדינות רבות בעולם,  שם יש אנשים לא מחוסנים. ישראלים, ותיירים שמגיעים ממדינות כמו תאילנד, רומניה, איטליה, ואוקראינה (רשימה חלקית), נדבקים שם, מביאים את המחלה אלינו ומדביקים כאן אנשים פגיעים - בעיקר כאלה שלא חוסנו, אך גם כאלה שחוסנו והחיסון לא "תפס" אצלם. תועדו גם מקרים של יצוא ישראלי של המחלה לארצות הברית.

היו גם מקרים בהם ילדים ואחרים, שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות, והמחלה עלולה להוות עבורם סכנת חיים של ממש, שנחשפו לחולה חצבת שלא היה מודע למחלתו, והגיע לטיפול בעניין אחר במרכזים רפואיים ובמרפאות.

המחלה מאד מידבקת ואנחנו מוטרדים, האם אנחנו הבאים בתור. אז מי מוגן, ומי צריך ולהתחסן? ילדים יכולים  להתחסן במרפאה של קופת החולים/טיפת חלב. מבוגרים יכולים להתחסן בקופות החולים עם  הפנייה מרופא משפחה, וללא הפנייה במרפאת מטיילים.

החיסון השגרתי נגד חצבת, כחלק מהחיסון המשולב המרובע (MMRV - ביחד עם אדמת, חזרת ואבעבועות רוח) ניתן כיום ברחבי העולם בשתי מנות חיסון. הראשונה, הניתנת בגיל שנה, מקנה לכ-93  אחוזים מהמחוסנים הגנה, והשנייה הניתנת לפחות ארבעה שבועות אחרי המנה הראשונה, מקנה חסינות לשבעה אחוזים נוספים, כך שבסך הכל 97 מכל מאה מחוסנים יהיו מוגנים מהמחלה. קיים גם החיסון המשולש (MMR - ביחד עם אדמת וחזרת), הניתן למבוגרים.

אסור לחסן בחיסון, שמכיל נגיפים מוחלשים, נשים בהריון ומדוכאי מערכת החיסון.


השלמות של חיסונים לילדים
בארץ, חיסוני השגרה לילדים נגד חצבת, MMRV, ניתנים בגיל שנה ובכיתה א, מי שחוסן בשני החיסונים - סביר להניח שהוא מוגן. אבל מה עם האחרים?

הסיבה שהחיסון השני ניתן בכיתה א' היא לוגיסטית בלבד ונובעת מנגישות הילדים למערכת הבריאות עם כניסתם לבית הספר. למעשה, ניתן להקדים משמעותית את המנה השנייה, אם עבר לפחות חודש מאז החיסון הראשון. כדאי להשלים את המנה השנייה במיוחד אם נוסעים לחו"ל, ולא רק למדינות בהם ידוע שיש חצבת. גם שדות התעופה הם אזורים בעייתיים - עוברים בהם נוסעים מכל מיני מקומות.

ניתן להקדים ולחסן, במידת הצורך, ילדים בין גיל שנה לחצי שנה. אך חיסון זה יחשב כחיסון נוסף ויהיה צורך לאחר גיל שנה להשלים את שני החיסונים.

ילדים עד גיל חצי שנה הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר, כך גם מדוכאי חיסון. מי שנחשף לחולה חצבת מקבל נוגדנים (חיסון סביל). הדרך הטובה ביותר להגן עליהם היא שכל הסובבים אותם יהיו מחוסנים בשתי מנות.


השלמות של חיסונים למבוגרים

כל מי שחלה בחצבת מתישהו בעברו, נחשב מחוסן. למבוגרים שלא חלו בילדותם בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף, מומלץ להשלים את קבלת החיסון. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.

התייחסות פרטנית לפי שנתונים

ילידי 1957 ומבוגרים יותר:
לפני 1957 היו התפרצויות אחת לשנתיים או שלוש של חצבת - כך שמניחים שכל מי שנולד קודם - כנראה שלא התחמק ממנה, חשב מחוסן באופן טבעי ולכן אינו צריך להתחסן.

ילידי 1967-1957 שנולדו בישראל:
 מ-1963 כבר החלו לחסן בחלקים מאירופה וארה"ב, אך עוד לא חיסנו בארץ. בשנים אלו תדירות התחלואה ירדה, ולא כולם חלו. מי שחלה וזוכר שכך היה (או שהוריו זוכרים....) מחוסן באופן טבעי. כל האחרים - אלה שזוכרים שלא חלו ואלה שלא זוכרים אם חלו, כדאי שישלימו את החיסון (שתי מנות בהפרש של חודש).

ילדי 1970-1967:
בשנים האלו התחילו לחסן בישראל, אך נתנו רק מנה אחת בגיל תשעה חודשים. היום ידוע  שבגיל זה החיסון לא תופס אצל כולם - כך שמי שנולד בשנים אלה נחשב כלא מחוסן (גם אם חוסן, מומלץ להשלים את שתי מנות החיסון).

ילידי 1977-1971:
מ-1971 ועד 1977 חיסנו רק רק במנה אחת בגיל שנה - כך שלמי שנולד בין בשנים אלה וחוסן, מומלץ להשלים את מנת החיסון השנייה.

ילידי 1978 והלאה:
החל מ-1990 החלו לחסן גם במנה שנייה בכיתה א - ועשו גם השלמות בכיתות ו-ח. כך שכל ילידי 1978 ואילך שחוסנו בהתאם למה שמומלץ (קיבלו את שתי המנות) - מחוסנים. אלה שלא, כדאי שיתחסנו.

נציין כי נשים שהשלימו חיסוני אדמת לקראת הריון (החל מדצמבר 1988) חוסנו גם נגד חצבת כחלק מחיסון ה-MMR שקיבלו.

זכרו, כשאתם מוגנים, אתם מסייעים גם בהגנה על היקרים לכם שלא יכולים להתחסן. 

חיסון ה-MMR, בשמו המסחרי Priorix

אני משלים את החיסון
כיליד 1957 שלא זוכר שחלה, רציתי להתחסן. אני מבוטח בקופת חולים מאוחדת. ובהתאם להנחיות המוקד הטלפוני של הקופה הלכתי לחדר האחיות של הקופה להתחסן. לצערי, התברר שהמוקד הטלפוני הטעה אותי. מסתבר - שצריך לפנות לרופא המשפחה שייתן מרשם, לקנות את החיסון בבית המרקחת הצמוד לחדר האחיות, ורק אז לגשת לחדר האחיות. אז רק לאחר כעשרה ימים התחסנתי. מתכנן עוד כחודש להשלים את המנה השנייה....

לקריאה נוספת

חצבת - המחלה שלא נעלמת

חצבת גורמת לאיפוס הזיכרון החיסוני ולדיכוי חיסוני מעל שנתיים

משרד הבריאות  - עדכוני חצבת - ל-6 בנובמבר.


 פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים", עודכן ב-8 בנובמבר. 

תגובה 1: