חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

22.8.18

חיידקי Brucella melitensis בשרידי גבינה מלפני 3200 שנה.


חוקרים מאוניברסיטאות קהיר שבמצרים וקטניה שבאיטליה, בהובלת אנריקו גרקו (Greco), שחופרים באתר הקבורה סקרה (Saqqara) שבמצרים התחתונה, גילו בעונת החפירות 2014-2013, כד שבור עם משקע לבן שהתברר כשרידי גבינה.

שברי הכד נמצאו בקברו של פתחמס (Ptahmes), שבין יתר תפקידיו היה מושל העיר ממפיס בתקופתם של הפרעונים סתי הראשון ורעמסס השני. פתחמס מת ונקבר שם לפני כ-3200 שנה.

אנליזה כימית של של הגבינה הראתה, על פי חלקי חלבונים אופייניים ששרדו את הזמן הרב שעבר, שמקור החלב להכנתה מעורב: גם מפרות וגם מכבשים או עזים. כמו כן נמצא בגבינה חלבון אופייני לחיידקי Brucella melitensis, חיידקים פתוגניים לכבשים ועיזים, והגורמים בהם, ובבני אדם, לברוצלוזיס - (Brucellosis).

החוקרים חיפשו עדויות לנוכחות חיידקי Lactobacillus kefiranafaciens, או חיידקי חומצת חלב אחרים המעורבים בתהליכי ייצור גבינה, אך לא מצאו.

שרידי הגבינה בכד השבור
צילום: אוניברסיטאות קטניה וקהיר

זו העדות הישירה הקדומה ביותר לקיום של ברוצלוזיס - מחלה המכונה בימינו "הפלה מדבקת" בבעלי חיים (פרות, כבשים, חזירים גמלים ועוד) ו"קדחת מלטה" בבני אדם. הביטויים העיקריים של המחלה בבעלי החיים הן דלקת אשכים בזכרים, והפלות של הוולדות בנקבות. אם לא שמים לב לשיעור הגבוה של ההפלות בעדר, כמעט שאי אפשר להבחין בסימני המחלה, ולכן יש עדרים רבים שבהם המחלה קיימת ולא מאובחנת. החיידקים מועברים מבעלי החיים לאדם בעיקר באמצעות מוצרי חלב לא מפוסטרים.

חיידקי Brucella melitensis. צילום: CDC, 1979

ובאדם, כשבוע עד לכמה חודשים לאחר החשיפה לחיידקים, מתפתחת מחלה עם תסמינים הכוללים עליית טמפרטורה בשעות אחרי הצהריים והערב, וירידה הטמפרטורה בלילה, המלווה בצמרמורות, בכאבי ראש, בהזעה ובעייפות רבה. בבדיקת החולה אפשר להבחין בקשרי הלימפה והטחול מוגדלים. כשהכבד מעורב מופיעה גם צהבת. כמו כן עלולה להתפתח דלקת בעצמות, הגורמת לכאבים ולהפרעה (לעתים בלתי הפיכה) ליכולת התנועה.


לקריאה נוספת


תקציר המאמר המקורי - ב-Analytical Chemistry

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה