גילויים של חיידקים עמידים לקרבפנמים - אנטיביוטים שמשתמשים בהם בשעת חרום - כשכל האנטיביוטים השגרתיים לא יעילים - בחזירים בחווה בארצות הברית, בה לא משתמשים בקרבפנמים. מעוררת תהיות כיצד הם התפתחו או הגיעו לשם.
קרבפנמים (carbapenems) הם אנטיביוטים הדומים במבנם ובתפקודם לפניצילינים ולצפלוספורינים – גם להם יש טבעת β-לקטמית וטבעת נוספת - השונה בשני מקומות מהטבעת של הפניצילין. כולם מעכבים את הטרנספפטידזים – האנזימים האחראים על חיזוק ויצוב הדופן החיידקית. הקרבפנם הראשון, Thienamycin, בודד בשנות השמונים של המאה הקודמת מהחיידק Streptomyces cattleya [תמונה באתר האגודה היפנית לאקטינומיציטים].
אולם, Thienamycin אינו יציב, ולכן לא התאפשר להשתמש בו כתרופה. בהמשך סונתזו ממנו נגזרות יציבות יותר: אימיפנם (imipenem), מרופנם (meropenem), ארטפנם (ertapenem), דוריפנם (Doripenem) , פניפנם (Panipenem) וביאפנם (biapenem). הקרבפנמים מיועדים לשימוש בבני אדם רק כאמצעי אחרון, לאחר שכל האנטיביוטים האחרים לא יעילים כנגד מחלה זיהומית מסכנת חיים. לכן נאסר להשתמש בהם במגזר החקלאי. אין איסור לשימוש חקלאי בפניצילינים ובצפלוספורינים.
עמידות של החיידקים בפני קרבפנמים יכולה לנבוע משתי סיבות:
א. משינויים מבניים בטרנספפטידזים החיידקיים המונעים את קישור הקרבפנמים אליהם ללא פגיעה בתפקודם. ב. אנזימים (carbapenemases) המבקעים את הקרבפנם והופכים אותו ללא פעיל. גנים לעמידות בפני קרבפנמים התגלו בעבר על פלסמידים בחיידקים ממשפחת האנטרובקטריה (CRE) בבתי חולים, ובמוסדות רפואיים אחרים, וגרמו לתמותה של לא מעט חולים.
למרות הנאמר לעיל, נמצאו חיידקי CRE בבעלי חיים במגזר החקלאי. לאחרונה (בדצמבר 2016) גילה תומס ויטום (Wittum) מאוניברסיטת אוהיו חיידקים כאלה בחזירים מחווה בארצות הברית. לחווה זו לא הוכנסו בעלי חיים חדשים ב-50(!) השנים האחרונות, כך שזו בהחלט תעלומה מעניינת, מהיכן הגיעו אותם חיידקים. האפשרויות הסבירות ביותר – אדם כלשהו, או חיית בר כלשהי שהגיעו לחווה...
השערה נוספת, היא שהשימוש בחווה באנטיביוט ceftiofur מקבוצת הצפלוספורינים, תרם לתפוצת חיידקי ה-CRE. סביר להניח שההשערה תבדק בהמשך.
זו אמנם הפעם הראשונה בארצות הברית, אך באירופה (צרפת וגרמניה) ואסיה (סין, ולבנון) כבר היו דיווחים קודמים על חיידקי CRE במשק החקלאי.
מה המשמעות של זה לגבי סוף עידן האנטיביוטיקה? ימים יגידו
 |
חזירונים בתצוגה בפריס
|
המאמר המקורי
פורסם במקור באתר הפייסבוק - מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה