חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

7.9.16

חיסון כלבת להצלת הזאב האתיופי (Canis simensis) - בשיתוף עם ד"ר אורי פלביץ


הזאב האתיופי (או החבשי - Canis simensis) הוא מין של זאב ממשפחת הכלביים שחי ברמה האתיופית בגבהים של 3000-4500 מטר. מין זאב זה הוא בעל חיים חברתי שמתקבץ בדרך כלל בקבוצות קטנות של 6-20 פרטים. תזונת זאבים אלו מתבססת בעיקר על מכרסמים שניצודים במהלך היום. הזאב האתיופי הוא למעשה המין הכלבי הנדיר בעולם והוא מצוי בסכנת הכחדה ממשית מאחר ואוכלוסיותיו מונות פחות מ-500 פרטים בסך הכל. קצת מעל למחצית מהפרטים חיים בהרי בייל (Bale) שבדרום אתיופיה. הסכנות המאיימות על הזאב האתיופי כוללות צייד, רבייה עם כלבי בית, צמצום שטחי מחייתו ומחלות מדבקות כגון הכלבלבת והכלבת. מחלות אלו מועברות לזאבים כתוצאה ממגע ישיר עם כלבי הבית הנפוצים מסביבם. מאז שנת 1990 נרשמו ארבע התפרצויות של מגפות כלבת באוכלוסיית הזאבים בהרי בייל. מגפות אלו כמעט וחיסלו את האוכלוסייה כולה. עד כה, הנסיונות שנעשו להכחיד את הכלבת באוכלוסיות אלו נכשלו.

זאב אתיופי
צילום: 
Stuart Orford, Flicke
הכלבת היא מחלה נגיפית, קטלנית וחשוכת מרפא של מערכת העצבים המרכזית בכל היונקים. התמותה מהמחלה קרובה מאד ל-100% (99%-95%). לאחר שמופיעים סימני המחלה אין שום דרך להתגבר עליה. לרוב, נשיכה או שריטה מבעל חיים נגוע בכלבת מעבירות את הנגיף הגורם למחלה, אך יש גם דרכים נוספות. הדרך היחידה להתגבר על התפשטות המחלה היא על ידי חיסון פעיל. האופן שבו מקובל לחסן בעלי חיים בסביבתם הטבעית הוא באמצעות האכלתם בפתיונות שמשולב בהם חומר החיסון.

במאמר שפורסם השבוע בעיתון המדעי Vaccine מתואר מחקר שדה שנעשה בשמורת הרי בייל ובו נבדקו הדרכים והמינונים היעילים ביותר לחיסון הזאב האתיופי. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, בשיתוף עם הרשות לשימור חיות הבר של אתיופיה והסוכנות לבריאות החי והצומח הבריטית, פזרו במקומות המחייה של הזאבים, חיסון פומי (דרך הפה) כנגד מחלת הכלבת. החוקרים השתמשו בחיסון ותיק (נמצא בשימוש וטרינרי כבר למעלה מ-20 שנה) המכונה SAG2 וכולל נגיף כלבת מוחלש.

מסקנות המחקר העיקריות היו שהדרך היעילה ביותר למתן החיסון הפומי היא באמצעות פתיונות של בשר עיזים בפיזור לילי באיזורי המחייה של הזאבים או מעל גב סוסים. במחקר נמצא שהחיסון יעיל ושהוא עשוי להגן על של הזאב האתיופי מפני מחלת הכלבת. מתוך 21 זאבים שנלכדו במחקר ב-14 זאבים נמצא סמן המעיד שהם ניזונו מן הפתיון ואצל 86% מהם רמת הנוגדנים כנגד כלבת הייתה גבוהה מספיק כדי להקנות להם חסינות. בתום תקופת מעקב של 14 חודשים אחר הזאבים המחוסנים (סומנו בתג אוזן) התברר שכולם, למעט אחד, נותרו בחיים.

מחקר זה הוא המחקר הראשון מסוגו שנערך באוכלוסיות בר של מין טורף המצוי בסכנת הכחדה והוא מהווה בשורה מצוינת ומעודדת עבור סיכויי השרדותו של הזאב האתיופי הנדיר.

כתבו: ד"ר אורי פלביץ וד"ר דרור בר-ניר, המחלקה למדעי החיים, האוניברסיטה הפתוחה

לקריאה נוספת

 המאמר ב-Vaccine

כלבת לא לכלבים בלבד.

רשומה זו פורסמה במקור בדף הפייסבוק "מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה" 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה