חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

22.11.14

על מחלת ה-Ebola והקשרה למחלה התורשתית הנדירה Niemann-Pick


מה לאבולה ולנשא כולסטרול?

כשנגיף מגיע לפונדקאי שלו, זו רק התחלת הדרך מבחינתו. עליו להצמד לתא המטרה, וביתר דיוק - צמדן חלבוני  של הנגיף נקשר לקולטן חלבוני בממברנה של התא, כדי שהתא "ישאב" אותו פנימה ויתאפשר להתחיל את התהליך של שכפול הנגיף (שבמקרים רבים, אך לא תמיד, מוביל גם למות התא המאכסן).

נגיף האבולה נמצא עכשיו בכותרות עקב מגיפה מתמשכת במערבה של אפריקה, שהפילה כבר (עד ה-2 בדצמבר) כ-17,000 חולים שמעל 6,000 מתוכם מתו (ראו כאן). נגיף האבולה הוא נגיף RNA, שהקופסית החלבונית הגלילית שלו עטופה בממברנה שמקורה בתא המאכסן אותו עזב, ובה משובצים חלבונים נגיפיים, ובהם הצמדן החלבוני של הנגיף (המכונה GP).  בשנת 2011 התגלה שלאחר חדירת נגיף האבולה לגוף המאכסן, הצמדן החלבוני נקשר לחלבון ממברני המכונה NPC1 (ההסבר לשם - בהמשך), בתפקידו המקורי, NPC1 הוא נשא (טרנספורטר) של כולסטרול. נגיף האבולה הקשור ל-NPC1 חודר לתוך התא המטרה בשלפוחית, המכונה אנדוזום, ובתוך התא גורם הצמדן GP לאיחוי של שתי הממברנות - של הנגיף ושל האנדוזום. יש כמה קבוצות מחקר בעולם שמחפשות תרופות שתחסומנה את הגישה בין הצמדן לקולטן ובכך אפשר יהיה לעצור את התפתחות המחלה.

תרשים של כניסת נגיף האבולה לתא המטרה
המקור

מה יקרה במאכסן (אדם או עכבר) שאין לו קולטנים אלה? היינו מצפים שמאכסן זה יהיה עמיד בפני הדבקה בנגיף. מתברר שמאכסנים כאלה אכן קיימים, והם החולים במחלה התורשתית הנדירה (1מתוך 150,000 איש, מחציתם ילדים מתחת לגיל 10), ניימן פיק (Niemann Pick) מסוג C1, שהחלבון הממברני הזה חסר בהם (ומכאן שמו). במחלות ניימן-פיק מסוג C משתבש המטבוליזם של הכולסטרול והוא מצטבר בכבד, בטחול (וגורם להם להיות מוגדלים) ובמוח. ההצטברות במוח גורמת לנזקים קוגניטיביים שהולכים ומחמירים, ולעתים מובילה ההתדרדרות אף למוות. המחלה רצסיבית, ומתרחשת בתדירות של 25 אחוזים כאשר שני ההורים נשאים של הגן הפגום (הטרוזיגוטים - נושאים גן אחד תקין של NPC1 וגן אחד פגום). כיום אין תרופה למחלה תורשתית זו.

קבוצת חוקרים בינלאומית החוקרת את הקשר בין שתי המחלות בעכברים כחיות מודל ובבני אדם, גילתה, שעכברים הומוזיגוטים לגן הפגום (חסרי שני העותקים של NPC1) כלל לא נדבקים באבולה (כצפוי). בעוד שעכברים הומוזיגוטים לגן התקין (בריאים), נדבקו באבולה ולא שרדו את המחלה. הפתיעו את החוקרים העכברים ההטרוזיגוטים - אלה שמכילים עותק אחד תקין של NPC1  בגנום שלהם - הם חולים באבולה, אך הם עמידים יותר בפני המחלה. ומרביתם שורדים ומחלימים ממנה.

ממה נובע שעור ההחלמה הגבוה הזה? לחוקרים אין עדיין תשובה והם מקווים שכאשר ימצאו אותה היא תוביל אותם למציאת תרופה לאבולה. במחקרם בבני אדם נעזרים החוקרים בתרביות תאים, כשתאי המקור נלקחים מילדים החולים במחלת ניימן פיק, ומהוריהם (הנשאים).

לקריאה נוספת
המאמר המקורי ב-Nature

התפרצות האבולה במערב אפריקה - עוד לא רואים את הסוף...

אבולה בגיניאה - המגיפה שאפשר היה לעוצרה

הרשומה המקורית עובדה לידיעה ב"גליליאו" 196, ינואר 2015.  עודכן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה