חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

14.8.13

חשיבות החיסון, בנגיף חי מוחלש, כנגד פוליו.

לפני מספר חודשים התגלה שיש נגיף פוליו טבעי, בבדיקות שגרתיות שנערכות, בביוב של ישובים באזור הדרום. חשוב לציין שבבדיקות שגרתיות קודמות שנעשו לפני שנים אותרו מדי פעם נגיפי פוליו מהזנים המשמשים בחיסון, אך זה צפוי, ואינו מהווה בעיה. בתקשורת משתמשים במונח שרידי נגיף, כי לא מחפשים את הנגיף עצמו, אלא מאתרים את החומר התורשתי שלו. ומאפיון החומר התורשתי ניתן לדעת אם מדובר בזן טבעי או בזן המשמש לחיסון.

בהמשך התברר שהנגיף מתפשט ואף אותרו כמה עשרות ילדים שנושאים את הנגיף במעיהם - ובכך בעצם מפיצים את הנגיף לביוב, ואף לילדים (ומבוגרים) אחרים שגם הם ממשיכים ומפיצים את הנגיף לביוב ולאחרים.

מה הסיכון מהנגיף הטבעי לאנשים שאינם מחוסנים: מרביתם יחלו במחלת מעיים בדרגות שונות של חומרה (ויפיצו את הנגיף לביוב ולסביבה). אחד מאלף יפתח סיבוך נוירולוגי כתוצאה מחדירת הנגיף ממערכת העיכול, דרך הדם, למערכת העצבים ויתפתח שיתוק. ב-20% מהמסתבכים נוירולוגית השיתוק יגרום למוות. חלק מהשאר יחלימו בצורה מלא או חלקית. חלקם יחלו שוב לאחר כמה עשרות שנים במה שמכונה תסמונת פוסט-פוליו.

על ההיסטוריה של המחלה ופיתוח שני סוגי החיסונים נגדה כתבתי ברשומה קודמת. אחזור על כך בקצרה:

בשנת 1952 פיתח יונאס סאלק (Salk) את תרכיב החיסון הראשון: הוא גידל נגיפים בתרבית של תאי כיליה מקופים. הנגיפים ש"נקצרו" מהתרבית, טופלו בפורמלין, מה שפגע ביכולתם להדביק תאים חדשים, בהמשך סולק הפורמלין ונותר התרכיב, המכונה באופן רשמי תרכיב סאלק. או IPV - Injected Polio Vaccine, ובתקשורת, התרכיב המומת.  תרכיב החיסון המקורי כלל שלושה זנים שהיו פעילים אז באופן טבעי. התרכיב המשמש היום כולל רק שני זנים, כי השלישי נכחד מהטבע. תרכיב החיסון המומת מעורר יצירת נוגדנים בדם של המחוסן, אך יש מעט מאד נוגדנים במערכת העיכול של המחוסן. כתוצאה מכך לא נמנעת ההדבקה במחלת המעיים, אלא נמנע רק הסיבוך הנוירולוגי הנובע ממנה. והאנשים יכולים להמשיך ולחלות במחלה, ולהפיץ את הנגיף לביוב ולסביבה ובכך מסכנים את האנשים בסביבה שאינם מחוסנים. והנגיף ממשיך להתפשט באוכלוסיה. לחיסון זה תופעות לוואי מועטות, כמו נפיחות או אדמומיות במקום ההזרקה. והוא נחשב חיסון בטוח לחלוטין.

ארבע שנים אח"כ, ב-1956, יצא לאור התרכיב החי מוחלש, שפותח על-ידי ד"ר אלברט סייבין. זהו תרכיב פומי (כלומר מוחדר דרך הפה). שהוכן מנגיפים טבעיים  שגודלו בתרביות תאים של בעלי חיים ובטמפרטורות נמוכות יחסית. תנאים לא אופטימלים אלה גורמות להיווצרות מוטציות בנגיפים, ולהקטנה משמעותית של אלימותם. היתרון בחיסון החי מוחלש הוא בכך שהוא מתנהג בגוף האדם כמו הנגיף הטבעי, וגורם ליצירה והפרשה של נוגדנים גם במערכת העיכול. נוגדנים אלה מנטרלים נגיפים טבעיים שמגיעים למערכת העיכול של המחוסן וכך נקטעת שרשרת ההדבקה. החיסון החי המוחלש נוסה בהצלחה על 80 מיליון ילדים לפני שאושר לשימוש שגרתי החל מ-1960 - כחיסון משלים לחיסון המוזרק של סאלק.

החסרון של הנגיף החי המוחלש בא לידי ביטוי במוטציות חוזרות: אחד מכל 2.5 מיליון ילדים, שחוסנו רק בנגיף החי המוחלש יחלה במחלה כתוצאה מהחיסון. סיכון זה אינו קיים בילדים שחוסנו גם בתרכיב המומת.

כשאין נגיפי פוליו טבעיים בשטח, מוותרים על החיסון החי המוחלש ונשארים רק עם החיסון המומת. כשחוזרים נגיפי פוליו טבעיים לשטח, כפי שקרה עכשיו, מחזירים את החיסון החי המוחלש כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה של הנגיף הטבעי.

ולכן החליטו עכשיו הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות לחסן בחיסון החי המוחלש את כל הילדים עד גיל 9, שחוסנו בשגרת החיסונים הכוללת את החיסון המומת. בילדים שלא חוסנו בחיסון המומת יושלם במידת האפשר ורק אח"כ יחוסנו בחיסון החי המוחלש.

לא יחוסנו בחיסון החי מוחלש ילדים שקרובי משפחתם פגועי מערכת חיסון ולכן החיסון החי מוחלש עלול לסכן אותם.

אז אם ילדיכם לא חוסנו עדיין בחיסון המומת - לכו לחסן אותם בחיסון המומת. אם ילדיכם מחוסנים בחיסון המומת, לכו וחסנו אותם בחיסון החי מוחלש.

פוסטר מ-1963 - רלוונטי גם להיום
המקור - CDC


כתבות נוספות בנושא:

מחלה משתקת ושני תרכיבי חיסון - ד"ר דרור בר-ניר

פוליו -עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת - ד"ר קרן לנדסמן

החיסון נגד הפוליו - מי כאן חסר האחריות? - פרופ' איתמר גרוטו

סיכוי מול סיכון - אבי בליזובסקי

מונעים את שיתוק הילדים - חיסון נגד פוליו - ארז גרטי


13 תגובות:

  1. דרור, אני עדיין לא מבינה.
    את מי מחסן החיסון המוחלש כעת?
    אם חוסנו במומת - מחוסנים כבר (לא?)
    ומי שלא חוסן במומת - החיסון המוחלש מסכן אותו (במיוחד את מדוכאי החיסון)
    האם חיסון רחב היקף כזה לא תורם להפצת המחלה וסיכון מי שאינו מחוסן?!
    מה המטרה של החיסון רחב ההיקף?!
    תודה, ליהיא

    השבמחק
    תשובות
    1. החיסון המומת ניתן בהזרקה ויוצר נוגדנים בדם, החיסון החי מוחלש ניתן דרך הפה ויוצר נוגדנים במערכת העיכול.

      מחק
    2. תודה אריאל,
      את החלק הזה הבנתי.
      אבל אני מנסה להבין משהו אחר - האדם שחוסן בנגיף מומת הרי לא נמצא בסיכון לחלות (במחלה הקשה בכלאופן).
      למה צריך ליצור אצלו נוגדנים במערכת העיכול?

      והאם לא "מזהמים" את הסביבה - האם בחיסון רחב ההיקף הזה אנחנו אנחנו מפיצים בעצם וירוסים מוחלשים? (שמסכנים את האוכלוסיות הלא מחוסנות?)

      האם לא יכולות להתפתח מוטציות מהנגיף המוחלש?

      מחק
    3. ליהיא
      החיסון החי מוחלש מיועד לשבור את שרשרת הדבקה. מי שמחוסן רק בחיסון המומת, יכול להדבק בנגיף הטבעי ולהפריש אותו במשך זמן ממושך לביוב ולסביבה, ובכך לסכן את אלה מסביבו שאינם מחוסנים.

      הנוגדנים שיווצרו כנגד הנגיף החי מוחלשיופרשו גם במעי ובכך ינטרלו נגיף טבעי, במידה ויגיע.

      החיסון החי המוחלש יכול לעבור מוטציות ולהפוך לאלים (מקרה אחד ל-250 מיליון מחוסנים). החיסון המומת מנטרל את הסכנה הזו.

      מחק
    4. תודה. עכשיו אסביר לחברה ששאלה אתמול :-) [ ליתר דייוק אשלח לה קישור ]

      מחק
  2. אם אלו שמחוסנים בנגיף המומת עלולים להידבק בעצמם בנגיף הטבעי אז מה החיסון בכלל שווה?! עד כה אף אזרח עוד לא חלה בפוליו, עכשיו כאשר אתם מכניסים נגיפים חיים לתוך מערכת העיכול של ילדים הם יכולים להדביק את האחרים ואז פתאום יהיו חולים. איפה ההגנה?!

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי

      אלה שמחוסנים בחיסון המומת לא יחלו בסיבוך הנוירולוגי של המחלה. נכון, הם יכולים לחלות במחלת המעיים ולהדביק את סביבתם בנגיף. לכן משתמשים בשילוב של שני סוגי החיסונים ביחד. הנגיף החי המוחלש שובר את שרשרת ההדבקה, והחיסון המומת מגן מפני הסיבוכים הנוירולוגיים.

      מחק
  3. כתבה מעניינת וחשובה
    אבל לא הבנתי למה בעצם מחסנים רק את הילדים בחיסון עם הנגיפים המומתים ולא את כלל האוכלוסיה

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי

      ילדים גדלים והופכים למבוגרים (עם כל הצער שבדבר..)והיות והחיסון המוזרק - תרכיב סאלק - ניתן בארץ כבר למעלה מ-55 שנה (מ-1957), רוב המבוגרים מחוסנים. וסביר להניח שרבים אחרים חוסנו מהנגיף החי המוחלש, שניתן לילדים ועבר גם להורים המטפלים בהם.

      בתנאי ההיגיינה בארץ, היות ועיקר הסיכון להדבקה הוא במגע בין ילדים, אין צורך להשלים את החיסונים לאותם מבוגרים שלמרות הכל אינם מחוסנים.

      מחק
  4. יש לי תינוקת בת שנה ושמונה חוד' שחוסה בכל החיסונים עד לגיל זה ובזמן. בנוסף, יש לי תינוקת בת חודשיים וחצי שגם היא חוסנה (כולל בחיסון נגד פוליו). השאלה, אם חיסון הגדולה לא מהווה סכנה להידבקות של הקטנה? אני מאלו שבהלה נוראית יחד עם בלבול גדול שמוביל לתסכול ולשינוי דעתי אלפי פעמים בנוגע ל'האם לחסן/לא'.. אני לא מצליחה להבין, למה בשגרה לא חיסנו את הילדים גם במומת וגם במוחלש, למה פתאום כן.. הרי נאמר שנמצאו כבר בעבר שרידי פוליו בביוב.. אז למה דווקא עכשיו?

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי
      אם הקטנה חוסנה בחיסון המומת, אין כל סיכון לגביה מהחיסון החי מוחלש שתקבל הגדולה.
      הפסיקו לחסן בשנת 2004, רק בחיסון החי מוחלש, כי לא היו נגיפי פוליו טבעיים בארץ. עכשיו החליטו לחדש את החיסון כי נגיף בר הגיע לדרום הארץ, והוא מתפשט והגיע למרכז. החיסון החי המוחלש זו הדרך הטובה ביותר לעצור את התפשטותו.

      מחק
  5. אני ילידת 1956 כלומר בת 57 עליתי ארצה בגיל 6 ממרוקו.איך אוכל לגעת אם התחסנתי נגד פוליו? לא זכור לי אילו חיסונים עברתי בילדותי.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימית

      את כנראה לא חוסנת. התחילו לחסן את ילידי 1957 ואילך. לא ברור לי אם ב-1962, כשהגעת לארץ, עשו לך השלמת חיסונים. סביר להניח שאת מחוסנת כתוצאה של מגע עם מתחסנים או חולים במהלך השנים, אבל זה לא וודאי.

      מחק