חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

13.5.08

החיידק והכנימה שמאיימים להשמיד את מטעי ההדרים


חיידקים מהסוג ,(Candidatus) Liberibacter גורמים למחלת ה"גרינינג" (Greening) המאיימת על מטעי ההדרים ברחבי העולם. מחלת ה"גרינינג", או בשמה האחר "הואנגלונגבינג" (Huanglongbing, בסינית - מחלת הדרקון הצהוב, על שם צבע העלים הפגועים במחלה), שאנו מקווים מאד שלא יהיה צורך לתרגם את שמה לעברית, כבר פגעה במטעי הדרים בכמה מדינות באסיה (ובכלל זה בחצי האי ערב), באפריקה, בהודו, בברזיל (2004) ובפלורידה (2005). שני המקומות העיקריים שבהם מגדלים הדרים ועדיין לא הגיעה אליהם המחלה הם אגן הים התיכון (הכולל את ישראל ושכנותיה) ואוסטרליה. המחלה גורמת לנזקים אדירים ונכללת ברשימת שמונה מחלות הצמחים שיש חשש שגורמיהן ישמשו לטרור ביולוגי.

החיידקים בודדו משיפה (phloem) של עצים נגועים ואי-אפשר בינתיים לגדלם במעבדה (ומכאן התוספת Candidatus לשם). הגדרת החיידקים (וכיום גם הזיהוי והאבחון) התבססה על קביעת הרצף של הגן המקודד את ה-RNA הריבוזומי 16S, שלפיה שויכו החיידקים לתת-החטיבה α-proteobacteria. ההבדלים ברצף אפשרו להבדיל בין שתי קבוצות זנים: הקבוצה האסייתית והקבוצה האפריקנית. טווח הטמפרטורות שבהן מתרבים הזנים האסייתיים (30-37°C) גבוה מאלה של הזנים
האפריקניים (24-27°C). בשנת 2004 אותר זן חדש בברזיל, שאינו משתייך לשתי הקבוצות האלה, וכונה הזן האמריקני.

לא ברור אם מקור חיידקי הקבוצה האסייתית והמחלה, שדיווחים עליה מוכרים כבר מהמחצית השנייה של המאה ה-19, הוא חבל גוואנגדונג (Guangdong) שבדרום סין (משם גם הגיעה מחלת ה-SARS בשנת 2002) או מרכז הודו. ממקומות אלה התפשטה המחלה לכל רחבי אסיה (מיפן עד פקיסטאן - וגם לאיראן ולערב הסעודית). חיידקי הקבוצה האפריקנית נפוצים במרכז אפריקה, מזרחה ודרומה, והזן האמריקני קיים לעת עתה רק בברזיל. המגפה שפרצה בארצות הברית בשנת 2005, וגרמה להשמדת כל ההדרים ב-25 מחוזות בפלורידה, ומשם התפשטה גם לטקסס וניו-מקסיקו, היתה של הזן האסייתי.

החיידקים מועברים במהירות מעץ לעץ על-ידי שני מינים של כנימות (בעגה המקצועית - פסילות, מהמילה האנגלית psyllids). העלים מצהיבים, ענפים מתחילים להתייבש ולמות, והפירות קטנים מהרגיל, אינם מבשילים מצד הפיטם, וטעמם מר. הזרעים אינם פוריים, ובסופו של התהליך העץ כולו מת. מלבד עצי הדר, מכל הסוגים, הכנימות יכולות לפגוע גם בשיחי וינקה וטבק.

הדרך היחידה לעצור את התפשטות המחלה היא השמדת כל העצים הנגועים בחיידקים בכנימות המעבירות אותם. אך בישראל, שאינה נגועה, הדרך הטובה ביותר היא מניעת ההגעה של הכנימות נשאיות החיידקים להדרים בארץ. בכוונת האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות להדק את הפיקוח על הכנסת חומרי ריבוי לענף ההדרים, אך יכולתם כנראה די מוגבלת. קיום החיידקים והמחלה באזורנו, במדינות שאינן ידידותיות לנו, מעלה את החשש שישתמשו בהם לטרור ביולוגי נגדנו.



למעלה: עצי מנדרינות בטאיוון עם תסמינים של המחלה.
למטה משמאל: פרי מנדרינה בצבעים אופיינים למחלת הגרינינג
למטה מימין: הכנימה (הפסילה) Diaphorina citri - הנשאית של הזן האסייתי. צילום: B. Aubert
By kind permission of Tim R. Gottwald, USDA, ARS, U.S. Horticultural Research Laboratory, Florida, USA

לקריאה נוספת
ניטור למחלת הגרינינג בישראל - דוד אופטובסקי, מידעON השירותים להגנת הצומח והביקורת, 60, מרץ 2008.

מחלת ה-Greening בהדרים, האם היא בדרך אלינו? אלדד לנדס, מירב מאור, דוד אופטובסקי, תמי לוי ,מידעON השירותים להגנת הצומח והביקורת, 23, נובמבר 2004.

לכתבה בנושא זה ב-Nature.

פורסם במקור ב"גליליאו" גיליון 117, עמ' 12, מאי 2008.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה